איך להתמודד עם בושה כלפיי החבר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום.. יש לי חבר כבר כמעט שנה ואני מאוד אוהבת אותו. הדבר שמפריע לי הוא שאני מתביישת להציג אותו למשפחה וזה ממש עושה לי רע. אני יודעת שמתישהו אני אצטרך לעשות את זה ולא יודעת איך להתמודד אני כל הזמן בחרדות. הבעיה היא שיש לו עודף משקל ובמראה החיצוני אני יודעת שזה לא מה שאמא שלי היתה מצפה,היא רוצה שאני אביא איזה בחור חתיך ומושלם הביתה במקום מישהו שיש לו כל מיני פגמים, למרות שיש לו אופי נהדר. והיא עשתה לי כבר טראומה בעבר עם חבר אחר שהיה לי. אבא שלי תמיד נגרר אחרי דעותיה..וגם אחי ואשתו מאוד ביקורתיים וומסתכלים מאוד על איך שהבנאדם נראה. מהחברים שלי מי שמכיר אותו חושב שהוא בנאדם מדהים ומוכשר, ואומרים שזה לא נראה טוב שאני לא מכירה אותו למשפחה שלי. אני לא יכולה להסביר לו מה מפריע לי, ואני חוששת שבשלב כלשהו הוא יבין שאני מתביישת להציג אותו למשפחה. מה לכל הרוחות עושים? אני לא רוצה לוותר עליו. יש דרך להתמודד עם העניין?
שלום מיטל, זו לא בושה כלפיי החבר אלא בושה בחבר. לדעתי - דבר ראשון עלייך לבחון באמת עם עצמך מה את חשה כלפיו. אם את אוהבת אותו ומקבלת גם את הצדדים הפחות מחמיאים שלו - אשרי חברך ואשרייך את. את ברת מזל ואל לך לשים כהוא זה על ביקורת כזו או אחרת. להיפך - עמדי בעוז והגני עליו מול משפחתך. "זה הבחור שאני אוהבת, ואם אתם אוהבים אותי וסומכים עלי - תנו צ'אנס ונסו להכיר אותו. לא תצטערו". ייתכן שהקושי שלך הוא הפחד לאכזב, ואז זו בעייה לחלוטין שלך. את לא צריכה לראות בחבר שלך "שלוחה" שלך שמעידה כמה את בסדר או לא. אני משער שיש לך די קרדיט שצברת כדי לחוש בטחון ב"בסדריות" שלך. השתמשי בקרדיט זה על מנת להיות עם מי שאת בוחרת ואוהבת. גם אם תצטרכי (אולי, בכלל לא בטוח) לשלם על זה בקצת הרמת גבות של אמך ומשפחתך (מה שיעיד מן הסתם עליהם ולא עלייך). תעדכני אותנו? אודי
אכן בעיקר הפחד הוא שלי בלאכזב כי יש להם ציפיות מסויימות. יש אולי דרך להפגיש אותו עם המשפחה ככה שיהיה פחות מלחיץ ורשמי?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
