עזרה

שלום רב, אני עומדת ללדת בקרוב ויש מספר נושאים שממש מטרידים אותי: למרות שזה נשמע מזעזע ואני בכוונה נותנת דוגמאות קיצוניות תינוק שבוכה ולא מתייחסים אליו או שלא מחליפים לו חיתול יהיה יותר מחושל כתוצאה מכך? או שילמד להסתדר בכוחות עצמו זה לא יפריע לו בפעמים הבאו? מה הוא בעצם חישול.? האם תינוק זכר שתנתן לו המון אהבה יהיה רגיש ולא מחושל? האם חיזוקים חיובים לילד יגרמו לו לדרוש מעצמו פחות? שאלה זו עלתה לי בעקבות ראיון עם חיים יבין שטען שאימו לא הייתה מרוצה מהישגיו אף פעם ותמיד חש צורך להוכיח לה את עצמו מה שגרם לו להגיע להישגים גבוהים. היה לי ממש קשה לעלות דברים אלו ואשמח לתשובה מהירה אני מוטרדת מכך וחרדה.

כבר מזמן נעלמה הגישה של "לתת לו לבכות והוא כבר יתחשל"! - זו כמעט התעללות.

היא לא פינוקים. חשבי על עצמך, אם תרגישי אהובה על ידי בן זוגך, האם תחושי בטחון בעצמך או שתהפכי רגישה ופגיעה מדיי?? ואם הוא "יזניח" אותך מבחינה רגשית, יתעלם מצרכייך ולא יביע אהבה או איזשהו רגש חיבה אלייך, לא יגע בך, לא ילטף או יחבק - האם זה יחזק ו"יחשל" אותך??? אז תכפילי ותשלשי את מה שתרגישי וגם אז לא תגיעי לנזק שעלול להיגרם לתינוק עם יחס כזה. כי תינוק חסר אונים שאישיותו רק מתעצבת, שלא מקבל אהבה ולא יחס של מילוי צרכיו הבסיסיים - החלפת טיטול, התייחסות כשהוא בוכה (ואולי סובל מכאב שאינו יכול לבטא, דוגמא שכיחה - גזים ואפשריות סיבות אחרות), חיבוק, ליטוף (שהיו אף מחקרים שהוכיחו את השפעת הליטוף על התפתחות המוח!) - יש סיכוי שתינוק כזה יגדל להיות מוזנח פיזית ורגשית, לא קשוב לעצמו ולצרכיו, עם שנאה ודחיה עצמית , תחושה שורשית שהוא לא אהוב ולא רצוי ושמכביד על סביבתו, חסר בטחון עצמי ועם בעיות פסיכולוגיות קשות. נסי למצוא את שביל הביניים בין "פינוק יתר" (שלא בטוחה שיש כזה דבר כשמדובר בתינוק) לבין "חישול יתר). והקשיבי לאינטואיציות האימהיות שלך וזכרי שכל תינוק הוא שונה ולכל תינוק וילד יש צרכים אינדיבידואלים שונים.