מבקש עצה

שלום.בתי בשנות העשרים הראשונות.לאחר שנים של אנורקסיה ואח"כ בולמיה נמצאת בטיפול של למעלה מ-5 שנים אצל פ.ק.פרטית.נתקה קשר לחלוטין בהשפעת האם שעברה "מסלול"דומה בחייה.לאחר לחץ כבד של הפסיכולוגית עברה בתי לגור בעיר הגדולה הרחק מהאם.המימון לטיפולים הופסק ע"י האם(מצבה הכלכלי מצויין).בהיוודע ליעל המעבר יצרתי קשר ולאחר מאות טלפונים וsms ים קבלתי ממנה מענה טלפוני עם בכי קורע לב שבמהלכו קיבלתי את האי-מייל שלה.לאחר מאות מיילים התבקשתי על-ידה לממן לה את המשך הטיפול אצל אותה פ.ק.פרטית וכן נטרופתית .בתי מתמודדת עם הרבה בעיות בריאות פיזיות שלהערכתי הן כתוצאה של אותן שנות האנורקסיה.אינה מוכנה להיפגש בטענה שלא תוכל לעמוד נפשית בכך וכל מה שהיא רוצה ממני זה עזרה "פרקטית" כהגדרתה ולהבנתי כספית.שאלתי:האם אני נוהג נכון בכך שאני ממן לה את הטיפולים בו בזמן שאני נתקל בסירוב בוטה להיפגש(מה שמדאיג זה הבעיות הבריאותיות שהיא מתמודדת איתן ללא תמיכה)המלווים במיילים קשים כמו "הסכמתך לממן את הטיפולים הם תרגיל אינטרסנטי לגרום לי להיפגש אתך".עלי לציין שהיום בו הפנמתי את מה שקרה לבתי ומה מקור הצרה והבעיות המתלוות לכך היה מבחינתי "חורבן החיים" כי בת זו הייתה נקודת האור מבין 3 ילדי שהם תודה לאל התקדמו בחייהם והיא נותרה הרחק מאחור. אודה לתשובה

שלום לך, במקרה יצא לי לקרוא את הודעתך, מאחר שגם אני בטיפול, אני יודעת כמה חשוב שביתך תמשיך ללכת. היא לא מסוגלת נפשית להיפגש איתך, אז תעזור לה לטפל בנפש שלה, עד שהיא תהייה מסוגלת.... בהצלחה נ.ב- את השיקים תכתוב לפקודת הפסיכולוגית, כך תוכל לוודא שהיא באמת מטפלת בעצמה.