לאודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אודי קודם כל זה מרגש אותי שאתה עונה למכתבים שלי, אז המון תודה . רציתי להגיד לך שאולי לא הצלחתי להסביר את עצמי בקשר לדיכאון. לפני שהתחלתי את הטיפול במרכז שזה היה לפני 3 שנים עוד לא הייתי בטיפול בכלל גם אצל הפסיכיאטר יענו גם בלי תרופות. ובעצם כשהתחלתי את הטיפול במרכז שם המטפלת הפרטנית שלי היא המליצה לי על טיפול אצל פסיכיאטר ואז התחלתי גם טיפול במרכז וגם טיפול תרופתי יחד. זאת אומרת שהייתי בדיכאון חזק במיטה במשך הרבה שנים . ומרגע שסיימתי את הטיפול במרכז שזה היה לפני חודש בערך, התחלתי לחזור אחורה גם למיטה וגם בעוד הרבה דברים קשים ובמיוחד הפרידה מהמטפלת שלי שזה נורא חזק עליי ומאד קשה לי לקבל את זה, בפגישה האחרונה למשל יצאתי מהחדר בכעס ואני עדיין כועסת כי המטפלת שלי אמרה שאיפשר להאריך את הטיפול ליותר משלוש שנים ואני לא מצליחה להשלים עם זה . ובעניין העבודה אני בעצמי לא מצליחה להבין למה זה קורה לי, אני פשוט לא מצליחה להמשיך לעבוד יותר, ןזה משהו שהוא לא בשליטתי. ובעניין הלימודים, אני כל תקופה מסויימת חושבת על מקצוע ומתלהבת שאני הולכת לתכננן את התחלת הלימודים ופתאום מרגישה ירידה כזאת בהתלהבות והכל פשוט נעלם אפילו המחשבות על זה. ואחרי תקופה אני שוב חושבת ומתלהבת אבל על מקצוע אחר לגמרה וזה נמשך כך כבר הרבה שנים פשוט אין לי יציבות וגם על זה אין לי שליטה, אני בעצמי לא מבינה את עצמי. ואגב אני חייבת להוסיף שאני גם עברתי התעללות פיזית מאד קשה בילדות מצד האבא. שזה משהו מאד מורכב ואני לא יודעת מה לעשות עם זה . וזה מוסיף לי גם על הבלבול. אני לא יודעת לאן לקחת את כל זה. תודה
הי יסמין, לא פשוט להפרד ככה, מסיבות טכניות, ממישהי שיתה לך משמעותית. אני בהחלט מבין את הכעס שלך וייתכן שניתן להתייחס למה שקורה לך עכשיו כאל סוג של אבל (כי יש אובדן). שווה לחשוב קדימה, על מה את מתכוונת לעשות. אם את זקוקה לטיפול - נסי למצוא כזה (מרכז הסיוע לא יכול לעזור בלכוון אותך?). לגבי עבודה ולימודים - אני מציע לבדוק את נושא הפרעת הקשב (ADD) ולראות האם יש גורם אורגני או שהקושי להתמיד הוא על בסיס רגשי בלבד. שיהיה חג שמח, אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
