חרדה מרגיזה שנמצאת שם תמיד

שלום רב, אני בת 24. בטיפול פסיכולוגי דינאמי כשנתיים. אין ספק שדברים התקדמו אצלי ובאופן כללי אני מרגישה טוב יותר. עם זאת, עדיין ישנן תקופות שאני מרגישה בהן יותר לבד ואז מגיעות גם הרגשות לא נעימות שחלקן אני מזהה גם כחרדה. רציתי לשאול מה דעתך בעניין? מתי אדע שעליי להפסיק את הטיפול כיוון שדברים כבר לא ישתנו? וכן- האם עליי פשוט להשלים עם העניין שבתקופות מסויימות תמיד ארגיש את החרדה? ועניין נוסף, אני מרגישה נורא נורא תלותית במטפלת. קראתי כאן קצת ובעוד מקומות וראיתי שזה עניין ידוע ושהרבה מטופלים מרגישים כך. אבל זה נראה לי עיוות- הרי המגמה היא לעזור לאדם לחיות היטב בכוחות עצמו. אז למה טיפול פסיכולוגי גורם למטופל להיות תלותי כל כך במטפל??? התלותיות הזו היא לא נעימה בכלל. נורא קשה לחכות שבוע עד שאוכל להיפגש איתה. נורא קשה גם לדעת שלעולם לעולם לא ייוצר בינינו קשר מעבר לחדר הטיפול. ושזה לא מתאים שאשאל אותה דברים אישיים על עצמה ועל משפחתה. זה נראה כל כך לא שוויוני ולא פיירי. אז אי מבינה שזה חלק מהטיפול אבל נראה לי שזה מגיע למקומות לא נכונים ואני גם מרגישה כעס בעניין הזה. שיתפתי את המטפלת בתחושות האלה. אבל זה חוזר ומרגיז כל כך!!!!!