התעללות מינית

שלום רב! בילדותי עברתי התעללות מינית בידי אבי (אני בת 33, נשואה +4). לא זכור לי הרבה, רק שהיו נגיעות ונסיונות לנגיעות (כשכבר גיליתי - אני משערת בגילאי 10-12,13). עברתי טיפול פסיכולוגי שהופסק עקב חוסר כסף. הנושא לא עלה מאז והחיים "נמשכו" כרגיל וגם אצלי... (פשוט הכל מודחק). בתי בת 7 והולכת לעיתים רחוקות (בחופשות) לישון אצל הוריי. אני מאוד חוששת ומאוד רוצה איכשהו לרמוז לאימי שתשמור עליה (מפני אבי), אך לא יודעת איך לעשות זאת. גם כי אין לי רצון לעלות נשכחות וגם לא לעלות נשכחות אצל הורי. מצד אחד, אני סומכת על אבי שלא יקרה כלום, אך מצד שני, איך אפשר לסמוך אחרי מה שהוא עשה לי. מה המלצתך? בתודה מראש סימונה

איך את יכולה לשלוח אותה לשם לבד? איך את יכולה בכלל לסמוך עליו? אמך לא שמרה עלייך, את מצפה שהיא תשמור על בתך? עברת משהו נורא, איך את יכולה בכלל לשים את בתך באיזשהו סיכון שכזה? אולי כדאי להגיד לאמך באופן ברור, לא ברמיזות. ואם את לא מסוגלת לזה? אולי עדיף שלא תשלחי את הבת שלך לישון שם בלי שמישהו ישמור עליה - וישמור טוב. הבת שלך אמורה להיות הכי חשובה לך. יותר מאי נעימות כזו או אחרת, ויותר מחוסר כוח או חשק לעלות נשכחות. אם הנפש של הבת שלך תיפגע - תרצח, זה לכל החיים שלה. לכל "החיים" שיהיו לה אחרי פגיעה. ואת בטח יודעת מה זה, אני לא צריכה להסביר לך.

את יכולה לסלוח לו, את יכולה לבחור שלא לעלות נשכחות(?),את יכולה לאהוב, את יכולה לרחם,את יכולה הכול כשזה את לעצמך! אבל את לא יכולה(בידיעה/או ספק הכי קטן)להחליט ולחרוץ את דינה! אסור לך,מעבר לעובדה שאילו משהו יקרה את לא תסלחי לעצמך לעולם. את כמו חורצת את דינה של ביתך. אחר כך כלום לא יעזור רק המוות...