בקשר להפנוזה.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי, השבוע יצא לי לשמוע ראיון ברדיו, עם פסיכולוג שמטפל גם בהיפנוזה, הוא אמר שהפנוזה הוא כלי יעיל ביותר כשמדובר בטיפול נפשי, והשאלה שליהיא, למה אין המלצה גורפת בעניין, ובכלל, למה הנושא של טיפול בהפנוזה עולה מפעם לפעם בלבד, ואינו מומלץ או נחשב במידה שווה לטיפול הפסיכולוגי המסורתי. הבנתי גם שהטיפול ההפנוטי הוא קצר טווח, מה שדי משכנע ללכת דוקא על טיפול כזה, במיוחד לכאלה שמתקשים לעמוד מול טיפול ממושך מתיש ולא תמיד יעיל. אשמח אם תרחיב בעניין, גם לגבי המוגבלות של הטיפול, אני מניחה שלא לכולם זה מתאים, ואולי אני טועה?
שלום שוש, אנסה כעת להשיב... התשובה לשאלתך מורכבת למדי. נתחיל בעובדה שהיפנוזה היא אכן כלי יעיל מאוד. למעשה, כל הפסיכואנליזה הולדתה בטכניקות היפנוטיות. הסיבות לכך שהיא אינה "מוכרת" דיה קשורות גם להעדפתו של פרויד להתרחק מההיפנוזה (הוא לא הצליח להפנט, היו לו סיבות "פוליטיות" של קידום גישתו החדשה, והוא סבר בטעות שבהיפנוזה לא מתקיימת "העברה" - על כל אלו כתבתי באחד המאמרים שבאתרי ביתר הרחבה). בנוסף - בארץ חוקק חוק ההיפנוזה, שעשה דברים טובים אמנם, אך גם הגביל את העיסוק בתחום למתי מעט. גם השימוש הגובר בתרופות מאלחשות וסמי הרדמה ברפואה (עד כדי שימוש בהם באופן בלעדי) הפחית את השימוש בהיפנוזה - שדורשת הכשרה, וזמן רב יותר של טיפול מאשר תרופות. לבסוף - ההיפנוזה הבידורית הוציאה שם "רע" להיפנוזה ככלי לא מדעי, בידורי ומיסטי (בארץ שימוש זה אסור). הנושא האחרון שאתייסח אליו הוא נושא היעילות - הכלי מהיר ויחסית ממוקד בעיה, אם כי ניתן לשלבו בכל טיפול, כולל פסיכואנליזה (תחום התמחות מרתק זה נקרא היפנואנליזה). בקצרה אמנם, אך מקווה שסייעתי... אודי
תודה אודי, האמת רציתי לשאול קודם גם לגבי העלות, פשוט פרח לי מהראש. לא יודעת אם זה בסדר, או, אם זה המקום.. בכל מקרה - לשיקולך! שוש.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
