הרהורים..
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ההודעה שלך התקבלה בהצלחה
היא נמצאת כעת בבדיקת עמידה בנהלי הפורום
ההודעה צפויה להתפרסם תוך 24 שעות ממועד הגשתה
במידה וההודעה לא פורסמה בתוך 24 שעות, מומלץ לעיין שוב בנהלי הפורוםולהעלות את ההודעה מחדש.
היי אודי, ראשית, ברוך שובך מהמילואים. לאחרונה מוטרדת מעצמי מעניינים מסויימים - שאגדיר אותן כמחשבות סופניות... - שמונעות ממני להתרכז ובעצם לחיות. מה שלא מובן לי, שהמטפלת לא מודאגת , לפחות לא מאותם "עניינים" . שאלתי הינה = איך מטפל יודע מתי ועל מה "צריך" לדאוג - לפי שפת הגוף? לפי דברים אחרים? או שלעיתים אפשרי שדואג ומסתיר זאת מהמטופל?? סתם מהרהרת..
הי מיקה, תודה על הברכות... אני מניח שזה שונה אצל מטפלים שונים. אני משער שמדובר בהרגשה של הכלה, שכאשר את מגיעה חרדה מאוד, למטפלת יש מרחב מספיק כדי להכילך. ישנה גם האפשרות שהמטפל מסתיר את רגשותיו, אולם אני סבור שבמקרה כזה המטופל מרגיש זאת, גם אם ברמה לא מודעת, ומגיב לכך בחרדה גבוהה יותר (ובחוסר אמון). זה טוב לדעת שיש על מי לסמוך, לא? אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
