זקוקה לעיצה דחוף!

מרגישה לבד,רוצה לכתוב אבל מפחדת לחשוף. אני ינסה, בתקופה האחרונה נוצר קרע בטיפול האישי שלי,מאוד נפגעתי מהמטפל,אף שאני יודעת שהוא עשה זאת שלא בכוונה. בפגישה האחרונה ביקשתי הפסקה מהטיפול,יש בזה צדדים חיוביים,אני רוצה לנסות להתמודד לבד, אבל מרוב הכעס והעלבון לא יכולתי להסתכל עליו,הרגשתי שהוא כבר לא אותו אחד,שהכל נהרס,שהוא זר לי. ויש לי הרגשה שגם אחרי ההפסקה הזאת הדברים יהיו אחרת,שלא אוכל לבנות מחדש את הקשר הטוב שהיה,זה ממש כואב לי!אף פעם לא הולך!כל קשר טוב שנוצר לי עם מישהו ניגמר מהר מידי,רע לי! אני לא מסוגלת להתייעץ עם אנשים קרובים לי, אף אחד לא יבין. אולי טיפול זה סתם אשליה של "ביחד"? בסוף אני תמיד לבד,לא מובנת לאף אדם. אתה חושב שההפסקה הזאת נכונה? לא יכולתי להיות גלויה איתו ולספר לו על מה בדיוק אני כועסת.כי נפגעתי במשהו שאראה לי שהוא לא מבין אותי,הנושא שלגביו נפגעתי זה משהו שעלה בהרבה שיחות קודמות שסיפרתי על אנשים אחרים שעושים לי את אותו דבר.. לכן לא ניראה לי ששייך לדבר על זה כי אם אז לא קלט למה שיבין עכשיו? בבקשה תעזור לי