לאודי

היי אודי, אני לא מפסיקה להרגיש עצבות ולבכות,פשוט הדמעות יורדות לי בלי שליטה מהעיניים, המילים תקועות ולא יוצאות , לא רוצה כלום, רק לישון ואם אפשר כבר לא להתעורר , נמאס לי מהעבודה ומהכל,למרות שהעבודה מסיחה את הדעת ו מהווה סוג של בריחה מהדיכאון שפוקד אותי ,כי אני עסוקה בעבודתי ופחות בדכאונות ובאיך שרע לי, ,כל הזמן מרגישה שבא לי לצרוח ששום דבר לא בסדר,היום בעבודה בלי רצוני הרגשתי שהמסיכה המחויכת מתחילה להתקלף,וירדו לי דמעות פתאום,אמרתי שאני לא מרגישה טוב ושורפות לי העיניים וניסיתי לא להתפרץ בבכי שם,כבר לא מצליחה לעמוד בזה הלהחזיק את הראש מעל המים הופך לקשה יותר ויותר ,אני כבר לא מסוגלת. כבר כמה ימים שלא דיברתי עם ההורים שלי ,עם חברים שרגילה לדבר איתם כל יום,כל כך עסוקה באיך שרע לי ובאיך לנסות להתמודד עכשיו עם הכל,שמתעלמת לחלוטין ממי שמראה דאגה כלפיי,והכי גרוע שלא אכפת לי להתנתק ולא לראות איש ורוצה כל הזמן שיעזבו אותי ,רוצה רק שכולם ילכו ולהיות לבד וזה רק מעצים את התחושות הקשות.אני לא יודעת איך אעבור את השעות הקשות והימים הבאים לא יכולה יותר ,באמת לא יכולה. סליחה שאני מציפה.