מי שמביט בי מאחור (לא יודע מי אני)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי, רוצה לשאול אותך שאלה: במהלך הטיפול, שבמשך הזמן עבר כבר בין הרבה ימים ושעות, יצא לי לראות כבר לא מעט מטופלים שלה, כאלה שלפניי וכאלה שאחריי. נושא "קנאת האחים" עלה פה הרבה פעמים בפורום, אבל אני מעולם לא הרגשתי אותו. הם תמיד היו בשבילי רק אנשים, מחוסרי שם ופנים (שניתן לזכור) לא כאלה שתופסים את המקום שלי, או שיותר חשובים ממני. כל זה נכון עד לחודש האחרון. השעה שוב השתנתה, ואיתה - ה"זו שלפניי". ולראשונה אני מוצאת את עצמי בוחנת אותה, קצת מתחרה איתה בתוך הראש שלי.... לא יודעת לגמרי לתאר. אציין שהיא די צעירה יחסית למטופלים שראיתי עד עכשיו, כנראה יותר צעירה ממני. בקיצור - מה זה אומר?? ניסיתי לחשוב על כמה כיוונים, אין לי אחיות - ככה שלשבלונה הזו זה לא נכנס, ואני כאמור צעירה (מאוד) ככה שלא נראה לי שזו קנאה מהכיוון הזה... אשמח לשמוע קצת מה אתה חושב.
שלום חלילית, לא ברור לי על איזו שבלונה את מדברת. סקרנות וקינאה הם דבר טבעי, גם בטיפול. גם התחרות שאת מתחרה בראשך עם זו שלפנייך נשמעת לי טבעית. אני לא חושב שזה קשור לגיל. זה קשור לדברים עמוקים יותר כמו להרגיש "ראויה", "מעניינת" וכו'. שווה לספר את זה בטיפול ולראות מה יצא... אודי
אנסה להסביר יותר טוב. יצאתי מנקודת הנחה שאני *משליכה* משהו על הבחורה הזו, ושיש בה משהו (למראית עין לפחות) שהוא שונה משאר המטופלים שראיתי, שלא עוררו בי אף תגובה. וזו הייתה כוונתי בשבלונה של "אחיות", אני מקנאה כי אנחנו חולקות את תשומת הלב של "אמא" (מה, שכאמור, אני לא חושבת שרלוונטי). אם, כמו שאתה אומר, מדובר בשאלות של "ראויה" ו"מעניינת", מדוע זה עולה דווקא עכשיו, ודווקא איתה? זו הייתה השאלה שניסיתי לשאול בהודעה הראשונה.... תוכל להבהיר לי קצת אודי?