מכלול בעיות שליוו אותי במשך שנים רבות...

דר' שלום רב, שמי דני ואני בן 17, רציתי לספר לך קצת על חיי האישיים אשר בסופה רציתי לשמוע דעתך האם אני באמת זקוק לייעוץ ו/או טיפול פסיכולוגי. מאז שעליתי לחטיבה (גיל 13) אני מרגיש שמשהו התחיל להשתנות בי. החברים שהיו לי לא נשחבו בעיניי חברים תמיד חשבתי את עצמי למנודה והתחלתי להוריד את הדימוי העצמי שלי. היו מצבים שהייתי בוכה בלי סיבה, מעולם לא הייתה לי חברה, אני לא אוהב ללכת עם החברה למסיבות למרות שמבקשים ממני, ואני לא מוצא ריגוש בשום דבר חוץ מכמה דברים כמו למשל העניין הכלכלי.. מהגיל הזה עד הימים האלו המצב הנפשי שלי הלך והחמיר.. זה התבטא גם במחלות פיזיות כמו דלקת של קרום הלב ותת פעילות של בלוטת התריס היפרסומניה ואינסומניה, טכיקרדיה וברקיקרדיה ועוד.. אני יכול לדבר עם מישהו להגיד לו שלום שלום.. ופתאום יש לי את ההרגשה הזאת שאני רוצה פשוט לקום להתעמת איתו.. אני פשוט מאוד מתעצבן ללא שום סיבה! הדבר הכי מפחיד שאני יכול לספר לך הוא.. שכמעט כל חודש כמעט אני חושב על איך יהיה אם נשי קץ להכל כל לילה לפני השינה אני חושב מה אם? ואיך? ולמה זה דווקא קורה לי? אני ממש מפחד שיום אחד אני יעשה את זה.. דר' יקר.. אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי, באמת שאני כבר מתחיל לפחד.. השאלה שלי האם לדעתך אני צריך לגשת לטיפול רפואי..ואם כן איך אני עושה זאת..? והאם אפשר לעשות זאת מבלי קופת החולים..? אני באמת מצטער אם חפרתי לך יותר מידי.. אבל שבאמת אני חייב לעשות עם ז משהו לפני שאני אעשה משהו שאני אתחרט עליו