אם יש משהו שאני שונאת...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אם יש משהו שאני שונאת... אני שונאת את ההרגשה של לא להצליח להחליט משהו לגבי נושא מרכזי בחיים. אני שונאת את תחושת הקונפליקט. את חוסר היכולת להחליט. כלומר אני יכולה להחליט. אבל אחרי שעתיים ההחלטה מתהפכת. זו החלטה שקשורה בקריירה שלי. זה כבר נמשך כמה חודשים ואני מיואשת. אני רוצה ולא רוצה לעזוב. רוצה ולא רוצה להישאר. ויש אופציות נוספות אולי גם אם אני נשארת. ויש כל כך הרבה סיבות כבדות משקל לכאן ולכאן. זה מייאש. מה שבטוח זה שבמצב הנוכחי רע לי. גם בגלל ההתלבטות, גם בגלל הסיבה בגללה אני שוקלת אולי לשנות משהו. חוסר היכולת הזו להכריע. וכן המשמעויות של כל החלטה - כל זה כל כך כל כך כואב. ואל תציעו לי ללכת לטיפול, כי אני כבר בטיפול פסיכולוגי. לצערי בנושא הספציפי אני חשה שהמטפלת שלי מתקשה להבין את מוקד הבעיה ושמה דווקא את הדברים הפחות מרכזיים במרכז. בכל אופן בכל הקטע הזה יש גם נקודה טובה: ההתלבטויות גרמו לי לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות שלי בחיים, על ערכים ועל משמעויות, ושינו קצת את הגישה שלי לגבי הדברים האלה. בכל רע יש גם טוב. אבל אני מרגישה שרע לי כואב לי ושאני לא יודעת מה לעשות. לפעמים עד כדי כך שהייתי רוצה קצת למות (אל דאגה אנשים. אין לי שום כוונות... לחיים יש מטרה. יש משמעות. אבל למה לעזאזל אין נכון ולא נכון ברורים. לא יכולה להיות ידיעה מה התשובה הנכונה...) אני כל כך לא יודעת מה לעשות.
את נשמעת מבולבלת. לגמרי. אני חושבתש אם הכל החיים היה ברור לגבי החלטות שלנו בחיים אז בעצם בקושי היו לנו בעיות, היינו יודעים הכל ולא היינו צריכים לחשוב על, אני חושבת שיש לך פשוט קושי להחליט על דברים, מעין הססנות וזה נשמע כאילו זה משגע אותך. אני מצטערת אם לא נתתי לך תשובה חד משמעית או איזו עצה מתוחכמת.אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי בשבילך. לילה טוב!
לא כל דבר קשה לי להחליט. בנושא הזה, עכשיו, קשה לי להחליט. מעורבים בזה יותר מדי דברים. גם אובייקטיביים בעיקר רגשיים - יותר מגורם אחד, והרבה אי ודאות.
תודה
שירה שלום רב, נראה שנושא הקונפליקט וחוסר היכולת להחליט הם בנושאים הבעייתיים כעת מבחינתך. את מספרת שאת נמצאת בטיפול וזה מצוין. אולם לא הבנתי מדוע את חשה שהמטפלת שלך אינה מסוגלת להתמודד עם בעיה זו. עליך להבהיר לה שזוהי הבעיה העיקרית, ושעליה לסייע לך בתחום הזה כעת. אני לא יכולה לעזור לך באופן וירטואלי. הנושא דורש עומק ורצינות. נושא הקריירה בוודאי חשוב לך, ולכן דורש התייחסות מתאימה. דברי עם המטפלת שלך, ובדקי עימה עד כמה הנושא הזה באמת קשה לה, או אולי זו רק תחושה שלך, שאולי נובעת מהקושי שלך. אבל רק אולי. גם המטפלים הם בני אדם, וגם להם יש נושאים קשים יותר או לא מובנים יותר. לכן גם את שם, כדי להסביר, לכוון ולנסות ביחד איתה למצוא פתרונות. שיהיה בהצלחה, טלי פרידמן
זה לא שקשה לה הנושא עצמו. היא באמת עושה מאמצים בכיוון. אלא שאני מרגישה שהיא לא כל כך מבינה את מוקד הבעיה. בהתחלה היא הבינה, אח"כ לקחה את זה לנושאים צדדיים יותר. חלק מזה נובע מחוסר היכרות מספיק עם תחום העיסוק שלי. בין השאר, לחלק מהדברים יכול להיות שיש משמעויות עמוקות מעבר. אני מוכנה לדבר עליהן. אלא שלא המשמעוית האלה אמורות להיות הדבר הקובע מבחינתי בהחלטה. חבל, כי מה שאני עושה מעניין אבל אני כרגע סובלת. בכל אופן טלי, תודה על התיחסותך. אגב בפגישה שעברה אמרתי לה שאני רוצה לעזוב וזהו ושהיא רק מפריעה לי. דקה אחרי שיצאתי מהפגישה שיניתי את דעתי (היא אולי דווקא תהיה מרוצה). אותי חוסר ההחלטיות הזה פשוט משגע (במובן הסלנג של המילה, לא במובן המילולי), וגורם לי להרגיש נורא.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
