הממ..

אודי... :-( אני מרגישה ככ כלואה בעצמי. הייתי היום בטיפול , הטיפולים האלה כבר ... אוףףףףף... 3 פעמים בשבוע עם הפסיכולוג - החודש העלנו את זה לתדירות של 3 בשבוע ..מגחכת לעצמי על עצמי - מה יהיה .. ? איך הגעתי למצב של 3 טיפולים פסיכולוגים בשבוע? ועוד פעם נוספת טיפול "גוף" , ב5 חודשים האחרונים , הוספתי .. "התבוננות" במגע .. בקשב .. התחברות לגוף דרך ..דימיון מודרך נשימות .. משו כזה ..טיפול שאמור (גם )להחזיק .. מטפל שעבד עם נפגעות .. אבל , מה יהיה בסוף... מה יהיה איתי ? אני כבר לא מצליחה ל"החזיק" את עצמי . והיה חרא של טיפול . היום חוויתי חרא של טיפול . זה התחיל בסדר עד ש.. אוףףףף.. אחד ענקי . עד ש.. דברים עלו.. מרגישה שנמצאת ברשת סבוכה בתוכי בזכרונות מפחידים שחודרים ועולים. די כבר , עד מתי , בבקשה?.. קצת שקט .. רוצה רק קצת שקט !!! והעוצמות חזקות ממש משתקות מפחד. בגללם הייתי כלואה היום בתוכי בטיפול .. "בשתיקה רועמת".. נאלמתי אודי . לא הצלחתי להוציא מולו מילה . רציתי . שמעתי אותו מדבר איתי , אליי .. לרגעים הרגשתי שאני אפילו לא רואה אותו , שהכל מטושט , מסוחרר .שאני לא שם.. והקול שלי לא יצא . הרגלים התאבנו לי . הפכתי למאובנת מולו. כל החלק התחתון שלי התאבן..אוייי זה ככ מביש !!! לא הצלחתי לומר מילה. רק הכאב בבטן התעצם , עד ש..נשכתי את השפה כדי לא להרגיש את הכאב .. וזה לא עזר, כי מה שקרה זה שגם השפה כואבת. דיי .. עד מתי ?... ככ עלוב ומושפל ופאטתי להרגיש ככה מול מישהו .. פאק עם הטיפולים כבר . פאק.פאק .פאק.איתי. פאק עם מה שעשו בי. דייי מרוב כאב לא הצלחתי לנשום . שכחתי איך נושמים. פחדתי . ככ פחדתי . לא מבינה איך זה מתערבב ככה . פחדתי. אודי .. בחיי שפחדתי , פחדתי מהמטפל שלי .. יש לי 2 מטפלים מקסימים , איש השיחות שלי .. והמטפל של היום .. שניהם כמובן גם בקשר .. טיפולי .. עליי .. שניהם ככ עדינים, וככ מקצועים וככ .. שאין לי מילים.וזה לא עזר לתחושות שעולות באותו הרגע לשכוח את זה ולפחד. הרגשות הכואבים ממשיכים ..לעלות. אני שמעתי אותו , את הקול שלו מדבר אליי .. מנסה להגיע , אבל אני בכלל לא הייתי שם.. והוא דיבר ודיבר ... ודיבר ואני ... ככ לא הקשבתי . רציתי לברוח . רציתי לצרוח לו מכאב . אבל לא יצא כלום. הצלחתי איכשהו לצאת ממנו , לא נעלתי נעליים .. לקחתי אותם ואת התיק ופשוט ..יצאתי מהר וברחתי .. איזו הרגשה מושפלת זו .... איזו הרגשה !!!!!!! הגעתי לאוטו , התביישתי ככ בעצמי , ככ התביישתי. מרגיש בי הכל עכשיו ככ חזק. מועצם .כאב שמטלטל. פשוט מטלטל. כאב שמגביר את חוסר האונים שלי, מערער אותי לחלוטין . כל הטיפולים האלה .. טיפול .. אמור לטפל .. טיפול .. אמור לטפל .. ואני רק מתפרקת.. באתי אלייו לטיפול .. ויצאתי מפורקת יותר. מרגישה עכשיו ככ לבד. לבד . לבד. הכי לבד שיש .. רוצה לעצום את העיניים .. לשחק ב"נדמה לי" ... נדמה לי - שלא קרה שם כלום. נדמה לי - שלא קרה לי דבר בכלל. נדמה לי - שאני לא כאן. נדמה לי .. שהכל רק דימיון עשיר ולא מציאות כואבת . ממש.. "נדמה לי .." , אתה מצטרף אליי ?.. אודי.. שרית