היי..

אתמול הייתי אצל איש החיזוק שלי .. אבל כאילו לא בא לי לכתוב עכשיו על " איש השיחות שלי , איש החיזוק שלי " .. כמה נפלא הוא .. בא לי לחפש מילים רחוקות , כדי שארגיש פחות קרובה אלייו . אני כועסת עלייו . מאוד.מתוסכלת , מבולבלת , מפחדת ..וזה מדהים איך הוא האיש שמקבל אצלי הכי הרבה מקום .. בבפנים ..בתחושות . אתה יודע אודי , הייתי ככ זקוקה לטיפול הזה אתמול, קראתי אותי כאן לא מעט בימים האחרונים , כולי בעבעתי בתוכי , עצבנית , הכל כואב , מציק , לא מתפקד, כאילו לא מצליחה להדביק את עצמי לקצב המציאות היומיומי עם כל מה שחווה . אז נכון שישר הגעתי והתלוננתי , כמה נמאס וכמה מפוהק בי .. כל המצב ... ונכון שזה גם לא משו חדש .. ובמקום שהוא ישתוק .. שתיקה כזו שלא מתאפקת ועצורה מלהגיב , שתיקה כזו שרק מקשיבה למילים שלי , לכאב ולבלבול ..לחוסר אונים .. הוא באמצע כלום אומר :" אני רוצה שתדעי שזו בחירה שלך אם להיות כאן , או להפסיק את הטיפול" אפשר לדבר על זה .. להיות עם זה ולהבין מה זה אומר לגביך" כאילו מה ?... מאיפה הבאת את זה ? הוא משיב .. "אני חווה אותך כאילו אני מחזיק אותך בכח כאן ".. (כן לפני כמה פגישות אמרתי לו ? "אוףףף תעזור לי לשחרר אותך כבר מתוכי" אבל לא בטוחה שבאמת התכוונתי לזה ) ואני ?.. מאיפה זה בא עכשיו ?.. עכשיו לנסות לפרש ולהתמודד עם זה , זה ממש עוול עבורי .. כל התהפוכות שאני עוברת .. רק זה עכשיו חסר לי , החוסר ודאות ...אם הוא כאן , אם הוא ישאר .. אם הוא לא יתיאש וינטוש שאלתי בכעס .. מה אתה מנסה לומר לי עכשיו ?.. "בדלת אחורית" ?.. ולא בישירות ..?! כעסתי עליו ככ , מה הקטע שלך , במקום להתמקד במצוקות ובתחושות הכואבות ולא חסר כאלה מה אתה נכנס למקום כזה זה האישיו שלנו עכשיו??? אתה כאילו משחק אותה נחמד ?.. שאתה לא מחזיק אותי בכח , שאני יכולה בכל רגע לעזוב ?.. בשקט לעצמי אני אומרת .. גם אם אני רוצה , אני לא ממש יכולה .. וגם אם אני יכולה הנזק מול התועלת תהא עצומה . שאלתי אותו יש משהו שאתה יכול להגיד ולא להשאיר עמום כזה ? אף פעם אין לך תשובה של כן / לא .. מה יהיה ?.. אתה בכלל רוצה להיות איתי? או שהתעייפת ממני ?.. אז הוא משיב ..תראה כמה כעס יש לך , אי אפשר לנהל שיחה ממקום כזה כל מה שאגיד את תתקפי אותי ותפרשי את זה אחרת .. הרי אני לא אמרתי שום דבר כזה אז למה את חושבת את זה ?.. זה מה ששמעת אותי אומר ?.. לא מה פתאום .. רק הזכרת לי את זכות הבחירה שלי להיות פה ...מגחכת לעצמי .אז בשביל מה ? במקום לקבל אותו חם , מקבל , קרוב .. חווה אותו מרוחק כזה .. "מנתח" מידי וחודר במילים שפוגעות ..לאיודעת .. אולי נצליח לנהל את השיחה הזו שתהייה פחות כועסת , פגועה , חה..אני .. עונה .. אתה לא מבין שתמיד אהייה ככה זה הבסיס שלי .. השאלה איך אתה מתעל את הדברים שלא ישארו רק ככה . הטיפול הסתיים .הוא מלווה אותי למטה . והמחנק בגרון עצום .. כן יש טיפול ביום ראשון .. אבל בשביל מה להתאמץ.. הרי האכזבה תגיע לא ?.. היא חייבת .. מורגלת פגיעות שאני. וככ אין לי מקום לפגיעות בתוכי . עוד אחת - וכזו של נטישה מהאדם שהכי יקר לי . (ששש לא מגלים אבל הוא הכי יקר) ..בסהכ רציתי אותו קשוב לכאב ולבלבול .. שלא ישאל שאלות מורכבות מידיי , שלא יפרש או ינתח על דעת עצמו .. מה אני רוצה .. אני מרגישה שחסרה לי תחושת "רצויה" שם. כאילו הוא שם זה הרי ברור ..מכבד, לא מבטל , ולא אכנס לדוגמאות הקטנות של איך שהוא מראה את זה , אבל יש משהו בו שחסר לי ככ , משו כמו לשמוע את המילים המופרשות האלה .. בלהגיד "אני כאן .. נוכח" בשבילך!!! באופן החלטי כזה .. אני כאן איתך , מוכן להקשיב לך ..למרות כל הקשיים שמסביב .. חסרה לי התגובה הנוכחת הזו ..שמעידה על אסטרטיביות ממנו בכדי לשרוד את האמון שהתערער לי בבפנים. היתה לי תחושה שמצאתי בו איזה סוג של שקט .. למרות כל הטלטלות הרגשיות שאנחנו חווים בטיפול. בוא נגיד אודי , שהטיפול שלנו לא משעמעם בכללללל... היה בו משו שכן החזיק אותי למרות כל הקיטורת שהוצאתי עליו , למרות כל התהפוכות שאנחנו חווים יחד .. 3 שנים .. וואו מערכת יותר מורכבת מזוגיות .. והנה עכשיו זה כאילו נסדק .. בא ממקום מפתיע .. ככ לא צפוי .. ככ זורק את הבפנים שלי ומתיש אותי ככ.. אין לי כח להתעסק בזה..בחיי תגיד לי, אודי יקר, זו רק החרדת נטישה שלי שמהדהדת בי ?.. האם אני מבחינה בין מה שבאמת עובר עלינו שם .. או שזה רק דימיון .. שמפרש ישר (((פגיעה))))) תזהרי.. האם הוא ניסה להעביר לי איזה מסר סמוי של אין לי כח יותר , תקומי ותלכי את ?... אוף.. אודי .. תודה שאתה פה. שבת טובה. שרית

הי שרית, כמטופלת שמשתתפת בפורום, יש לי איזה רעיון שהתעורר ביחס למה שכתבת. נסי לחשוב עליו, אולי תוכלי למצוא כאן משהו מתאים לך. בכל אופן, אני מעלה אותו לפורום, מאחר שייתכן שקוראים נוספים ימצאו בו עניין. את יודעת, המון מזכירים גם פה בפורום את הנושא של שחזורים ועוד כל מיני מילים מעולם הטיפולים הדינאמיים. כלומר, אומרים שהמאפיינים שהיו בקשרים של פעם באים לידי ביטוי בתפיסה של הקשר (גם) מול המטפל. ככה שאם בעבר הקשרים שלך התאפיינו, לדוגמא, בתחושה שאת כבולה אליהם בכוח מבלי יכולת להיחלץ ולחוש נפרדת, אז הרבה פעמים אפשר לחוות אותו סוג קשר (ואף לצפות לו ולזמן אותו בצורה חזקה ובאופן לא מודע) גם מול הפסיכולוג, וזאת, למרות שהקשר החדש, בפרט, *אינו* כזה. אז יכול להיות שהפסיכולוג שלך מנסה לעשות דבר חשוב מאין כמותו, לתקן ולהבהיר לך שהקשר איתו, למשל, שונה, ובהמשך ישיר הוא מנסה להעביר אליך אחריות שקשורה לטיפול *שלך* (ובכלל לחיים שלך). אני חושבת שצריך גם לשים לב, ולא לבלבל בין אחריות לאשמה. נדמה לי שליאת היקרה פעם אמרה, שלפעמים כאשר המטפלים מנסים להעביר אחריות למטופל, והמטופל מתבלבל מול זה ומסרב, יכול להיווצר מצב בו המטפל יחווה בעיני המטופל (בניסוח עדין) כלא ממש אמפתי. בכל אופן, נראה לי שאם הקשר יציב דיו, עוברים גם את זה וחוזרים לרגיעה. עד לפעם הבאה. ות'אמת - וכן, מותר להגיד - זה נכון שהמטפלים מנצלים (והכוונה - לטובה) את העובדה שיש כבר בסיס חזק לקשר כדי לבצע כל מיני פעולות מכאיבות (למשל, להדגיש פתאום מאמצע שומקום את הנפרדות, ולהגיד מילים משלו, שלא בהכרח מתלכדות עם מה שציפית לו מבפנים) אך צריך לזכור שהפעולות הללו מקדמות מאד ועוזרות לגדול. זו הבחירה שלך ללכת וגם לחזור. להיפרד ואחר כך לשוב להיות קרובה יותר. כמו בכל קשר בריא. ללכת - כי זה בסדר ומותר, ולא בגלל שאת לא רצויה, ולחזור - גם כי זה בסדר, ולא על ארבע כי את תלויה אך ורק בו. וכן, תלות, במידה זו או אחרת, בוודאי ישנה בכל קשר, ואנחנו יודעים שבטיפול היא עשויה להיות מודגשת יותר בשלבים מסוימים. בנוסף, לפי מה שאני מבינה, הטיפול הוא גם מיכל אבל לא רק. הטיפול גם מחזיר אליך משהו מעובד, עם ניסיון לדייק עד כמה שאפשר בעיתוי. ככה עולים במעלה המדרגות ומתקדמים. וגם, הטיפול לאט לאט מלמד אותך להיות מיכל לעצמך. טיפין טיפין, לא תמיד נחמד עם זה, אבל הכרחי לצמיחה. ושרית, לפי מה שאת מספרת יש לכם קשר טוב טוב. תראי, בכל זאת נבנה קצת (וכנראה שיותר מקצת...) אמון בשנים שלכם ביחד. ואת יודעת, מפה זה נראה שהפסיכולוג שלך מאד מקצועי, ממש ראוי להערכה ויש על מי לסמוך, אז כנראה ששווה לנסות להקשיב גם לזוויות אחרות, למרות שבמבפנים מה זה בא לבעוט. אני חושבת שאת כבר יודעת את זה. בהצלחה (mp)

תגובתך לגמרי נוגעת. עשירה ומרגיעה . תודה רבה . זה בהחלט נתן .. לקול נוסף וחשוב להאבק באחרים שבי במהלך הסופש, ואולי .. יותר מזה , לבוא היום לטיפול .. ולנסות ..להשאיר מעט את הדלת שבי ..פתוחה .. מעריכה , חג שמח, שרית