אין צדק!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, זה לא הוגן שאתה לא עונה על ההודעות לפי סדר הופעתן. כך גם מתפספסות הודעות שלא ענית עליהן או שפשוט מחקת אותן ואז גם אתה נעלם לפתע כמו שהופעת וזהו בלי שום מילת סיום/פרידה. דבר נוסף, שאתה לא מתייחס להודעות המשך. האם אתה קובע זאת על פי עניינך האישי בהודעות מסויימות על פני האחרות?? אם כן אז חשוב לי לדעת זאת. די כבר נואשתי מלנסות לשפר ולפחות להחזיר את המצב לקדמותו השפויה. ממש עצוב לי.
האם תוכל לנסות לנסח איזה סוג הודעות סביר שיענו ואיזה לא? כרגע אני לא נעלבת, סתם מושכת כתפיים. ועוד שאלה: למה באת לנהל את הפורום? ועוד אחת: האם אתה מתכוון להגיע לכאן כל יום, או רק בימים מסויימים? האם תודיע אם לא תוכל לבוא? "הסוס המנצח ביקש להתחלף" הייתה אמירה מיותרת ומכאיבה לטעמי. רק לפני חודש ננטשנו די במפתיע. יכולת קצת להתאפק עם הסוסים,נראה לי...
צודקת תי, יש באמירה שלי (שנאמרה בחיוך - אותו לא רואים ברשת - כתגובה להודעה עליה עניתי) אולי מן המיותר. אני מתנצל אם פגעתי. לחלק מהשאלות לא אשיב כעת. יש בהן מן ההתגרות בעיני (אף כי ייתכן שלא לזה התכוונת). כרגע אני נמצא כאן הרבה. בהמשך אני מקווה שיווצר כאן מקום שיצריך פחות התערבות פעילה. בכל מקרה - אני כאן, צופה וקורא כל הזמן הוירטואלי. כאשר אעדר לפרקי זמן ארוכים יותר או פחות (יהיו תקופות כאלו) - אודיע. ישנן הודעות עליהן אני לא עונה - או כאלו המתנהלות היטב (אז אני בחזקת מאזין, אם כי ברשת קשה לראות את הנהון הראש הטיפוסי...) או כאלו שאני מוצא שאין לי מה לתרום להן (שיח סגור, נסיון לדה-אבלואציה שלי, וכו'). ייתכן גם שאני מפספס הודעה פה ושם. במקרה כזה אנא העירו את תשומת ליבי. אודי
לא מדובר כאן בצדק או בחוסר צדק, יופיטר. אני אענה במשך הזמן על כל ההודעות אשר אני מתכוון לענות עליהן (יהיו כאלו שלא - כמפורט בהודעה ל-תי, אך הרוב כן). הזמן האינטרנטי אינו זמן קלנדרי ולכן איני מודיע מתי אני בא או הולך. כאשר יש לי דקות פנויות אני גולש פנימה. אם אני פנוי - אני עונה. לעתים יש לי זמן רב יותר, לעתים (כמו עכשיו, בסוף יום העבודה, בין עבודות כתיבה) אני ממש נמצא פיזית. הודעות שאני מוחק - אינן ראויות למאכל אדם. ובטח שלא אגיב להן. לעתים - גם מה שמתחתיהן בהסתעפות העץ - נמחק. מחיר שיש לשלם תמורת טיהור השטח. לגבי העצב והייאוש - אני מבין שהיה כאן נהדר קודם, טרם זמני. איני ציני. נשמע שהיה כאן גן עדן אמיתי של תמיכה ואינטימיות. מי יודע מה ילד יום... (גם לי היה עצוב במהלך חלק מהימים האחרונים ממה שקורה כאן) אודי
וגם ענית עליה , רק שלא הגבת על הודעת ההמשך שלה ואז כל העץ שלה נעלם. ואיפה היה הגנן?