תסכול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/01/2009 | 03:11 | מאת: שאול

שלום רב, התחלתי טיפול אצל פסיכולוג ובפגישה השניה הפסקתי אותו כיוון שהסקתי שעלות המפגשים תהיה יקרה עבורי. אמרתי זאת לפסיכולוג והיה נראה כי הוא חש כעס ורגז והוא החצין זאת לדעתי ע"י אמירות שמטרתן לעצבן ולהרגיז אותי. עברה תקופה די ארוכה מאז ולגמרי הדבר נשכח כאילו לא היה ובכלל לא הפריע לי,אך עכשיו מזה כמה ימים שאני מרגיש שהדברים מעלים לי איזו תחושת תסכול בעקבות הפגישה ההיא. כיצד אפשר להתגבר? אשמח לחוות דעתך.

לקריאה נוספת והעמקה
30/01/2009 | 12:54 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום שאול. נשמע שכעת הדברים שהפסיכולוג אמר לך מקבלים משמעות גדולה, ותופסים מקום שלא היה להם בעבר. לא פירטת מה נאמר אז, אך אני תוהה אם נאמרו דברים שכעת אתה מוצא בהם סוג של קליטה ורגישות לגבי מי אתה והאופן בו אתה מתנהל, או להפך - אמירות שכעת נתפסות כהרסניות ובוטות. אני גם מזמינה אותך לחשוב מדוע דווקא כעת אתה שב להתעסק בכך. האם קורה או קרה משהו בחייך לאחרונה שהזכיר את אותו שבר עם המטפל? האם הרגשות או התחושות לאחרונה קשורים באיזשהו אופן לאותו מפגש מפעם? לאותה חוויה? ולבסוף, אם אתה מרגיש שנשאר משהו "לא סגור" במפגש ביניכם, ושהתשובות על כך יכולות להנתן רק מתוך דיאלוג עם אותו מטפל, הייתי מציעה לך לשקול לדבר איתו על כך, ואולי לראות בכך הזדמנות להבין או לעכל משהו שבעבר היה פחות רלבנטי עבורך. בהצלחה, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית