למלי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/01/2009 | 19:52 | מאת: x

מאד קשה לי לבטא את מה שמרגישה עכשיו ואולי כמו שכתבתי לדוד זאת הרגשה כאילו שאני מוכה ולא מתוך כוונה להגדיר אתכם כמכים חו"ח. זאת ממש תחושה פיזית של חנק וכאילו קיבלתי אגרוף בבטן.. ואולי זה לא ממש יעניין אותך עכשיו אבל "זה מוכר לי" בזמן פרידות. מה שמקשה עליי יותר זו ההרגשה שאתם בכלל לא מכירים אותי, כי כתבתי פה כל פעם בשם אחר. וקשה לי שלא להשוות את עצמי לכל הקבועים פה - אשר מקבלים יחס אישי בפרידה , כי הצליחו ליצור קשר אישי לפחות עם אחד/ת מכם. אבל אולי עדיף לי כך. אם הייתי נקשרת לאחד מכם היה לי הרבה יותר קשה. מלי, בסך הכל רציתי לפרגן ולהגיד תודה ויצא לי מין מכתב כזה "קוטרי" אז מה שרציתי לומר שכנראה בכל זאת נקשרתי אליכם וזה אולי יישמע לך מוזר אבל במיוחד אלייך. יש בך המון חוכמה וטוב ומילותייך הצליחו תמיד להגיע אליי אם כדי להאיר , או להרגיע ולהפיח תקוה ומאד מאד תחסרי לי. הנישה הזאת הצילה אותי בהרבה רגעים קשים ובמיוחד לאחרונה כשנותרתי לבד , ללא כל מקורות תמיכה. וכמובן שגם דרור ודוד ידעו תמיד איך להגיב באופן כזה שתמיד שיפר את הרגשתי. מה שאיפיין אותך שגם כשהקרנתי חוסר בטחון ולא ידעתי איך לתקשר ולהתקרב, הרגשתי ממך חום ורצון לקרב אותי למרות הקור שיצא ממני. מלי , אני מתארת לעצמי שאת נרגשת ולא יודעת אם זה העיתוי המתאים למכתב כזה מסובך וארוך - אם תהיה לך הסבלנות לקרוא אותו . אז כבר מסיימת בהמון המון המון תודות לך עד אינסוף.... והרבה הצלחה בכל מה שתבחרי בחיים.

לקריאה נוספת והעמקה
30/01/2009 | 11:52 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום X. אני שומעת את הצער על כך שאינך יכולה להחשף באופן שיאפשר מגע אישי יותר, קרבה גדולה יותר. אני מניחה שזה חלק מהמחיר של להשמר במקום בטוח - זה מוגן אך גם מבודד. ובכל זאת, נדמה לי שקצת מזהה את הקול שלך בין השורות, ומקווה בכל זאת שתשמעי את השלום שלי אלייך ככזה שמגיע ממקום של הכרות ושל קשר. וכמובן, תודה על המילים החמות. זה בהחלט חשוב ומרגש עבורי לשמוע זאת. מאחלת לך את כל הטוב, ומקווה שהאיקס ישתנה לסימן חיובי יותר, מבטל פחות (אולי "וי"?)... שלך, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית