מה עושים?

אני בת 19 ולעולם לא התנסתי באהבה,לא היה לי חבר,לא יודעת מה זו נשיקה ראשונה...כלום,ממש כלום. אני באמת לא יודעת למה,אני מעט בררנית אבל אני לא מבקשת יותר מדי.היו קשרים שכן התחילו קצת וסיימתי כי ידעתי שזה לא יילך אבל גם הקשרים האלה היו דרך האינטרנט והיה בזה משהו שהפריע לי מאד. איך אפשר לפתח קשרים ולהכיר גברים? (בד"כ מה לעשות... זה תפקידם של הגברים..לא לגיטימי שמישהי תתחיל עם גבר,לא? נשמע רע... אבל זה פשוט לא מתאים מה לעשות וחוץ מזה אני גם לא יודעת מה לומר,איך להתנהג וגם אם מדברים אף פעם לא יוצא מזה יותר מזה..זה מבאס..ממש ממש מבאס). אני מרגישה לפעמים שאני אף רוצה רק להתנסות באהבה מבלי מחוייבות בגלל הייאוש הזה שאני מרגישה הרבה. אני חושבת שאני לא נראית כזה טוב וגם לא כזה רע אבל שאף אחד לא יסתכל עליי? למה? כן אפשר לנהל איתי שיחה ואני לא ביישנית ממש,אני גם מטופחת מאוד.לפעמים אני חושבת שאולי זה בגלל מה שאני משדרת כי אנשים תמיד אומרים לי שאני נראית עצובה כל הזמן ,ומי כבר ירצה להיות עם אדם מדוכא?... אני לא מבינה את העובדה למה קשרים באינטרנט כן הולכים לי קצת ואילו קשרים שהם ככה מתוך היכרות ראשונית עם מישהו פנים אל פנים,וסתם ביום יום... לא מולידים שום דבר. יש תשובה לזה? מה עליי לעשות כדי לשפר את המצב? גם משהו נוסף,תמיד אני מרגישה שצוחקים עליי ואני ממש נותרת נבוכה ולא כמו "גלי האמיתית" שיודעת להעמיד אנשים במקום ולענות כמו שצריך, זה פשוט מזכיר לי את מה שעברתי בחטיבה ובתיכון-את כל ההצקות,העלבונות וכ'ו וישר יורד לי כל הביטחון ואני נפגעת,מסתלקת מהמקום,בוכה וכ'ו). גם לפני כמה ימים שוחחתי עם מישהי ורק אח"כ הבנתי שהיא הסתלבטה עליי בפנים אבל לא נראה לי שבקטע רע (הבנתי את זה רק כשמישהי ביקשה ממנה להפסיק), מה שהפריע לי זו העובדה שלא קלטתי את זה בכלל,אומרים עליי הרבה שאני תמימה... סתם גרם לי להרגיש לא נעים שהיא "הגנה" עליי ואני כמו איזו מטומטמת שאפילו לא קולטת,ואני מקשרת את זה לנושא של קשרים עם גברים כי אני משדרת משהו כנראה כלפיי הסביבה,התנהגות שאני אפילו לא יודעת מקיומה. בבקשה אפשר סדר בסלט? :\ לא נראה לי שזה יצא בכלל מובן...

שלום גלי את כותבת על נושאים שונים, ואנסה באמת לעשות בכך מעט סדר. ראשית, אני מבין שאת מודאגת לגבי העדר החוויות של אהבה וזוגיות בחייך, אבל חשוב לי לומר שיש אנשים רבים בגילך שעדיין לא התנסו בחוויות שכאלה, למרות מה שנדמה לפעמים, אלה חוויות המגיעות לרבים בגילאים מאוחרים יותר וחשוב להיות מודעים לכך ולא להיות מודאגים בשלב מוקדם יתר על המידה. אבל הדאגה הזו נקשרת לנושאים האחרים שציינת, ואליה אני כן חושב שחשוב להתייחס. נשמע לי שפעמים רבות בסיטואציות חברתיות את עלולה לבחון את הדברים בדרך הפוגעת בך ושאינה מהווה בכרח שיקוף נכון של המציאות. בחינה זו עלולה ליצור מעדל קסמים ולהקשות עוד על תחושתך מול אנשים. ייתכן שתגובתך נובעת מהחוויות בערך שהיזכרת, או מסיבה אחרת, אבל בכל מקרה נשמע לי שזהו משהו שכדאי לך לנסות לשנותו. במידה והנושאים הללו אכן מציקים לך רבות הייתי ממליץ לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולבחון בו את הדרך לשינוי, שינוי בדרך את תופסת את הסביבה ומתנהלת בתוכה. בהצלחה דוד