אובססיה לדמות המטפלת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני לא משתתפת בפורום הזה, אבל אקדים ואומר שאותי הפרידה של שלושת המטפלים בהחלט לא הפתיעה. אני רק אומר שמהסיבה הזו בדיוק, אני לא ממליצה (!) לאף אדם יקר וקרוב ללכת לטיפול. מה לעשות, אני הלכתי ונכוויתי ולכאן שייכת בדיוק בעייתי הגדולה. אני בטיפול שני שנמשך מספר חודשים, לאחר טיפול דינאמי של שש שנים. פתאום אני מגלה שחוזרת לי אותה הבעיה שנתקלתי בה בעוצמה יתירה בטיפולי הקודם- אובבסיה לדמות המטפלת. צורך חזק מאוד בתגובה ממנה לאורך כל השבוע, התעסקות בדמות שלה, צורך להיות בקשר כל השבוע ותחושת אימה לנוכח דחיה, התרחקות ואי מתן מענה. יש לומר שהטיפול משתלט לי על כל החיים ורק בו אני עוסקת רוב שעות היום. למרות שאני אדם עובד ועסוק מאוד שיש לו הרבה פרויקטים על הראש. הטיפול הקודם נמשך שש שנים, למרות שכל הזמן רציתי לעזוב, אבל לא יכולתי בדיוק בגלל התלות והאובססיה שעליהן אני כותבת כאן. אני רואה את הטיפול כמלכודת. והנה עכשיו בטיפול השני, שוב התחילה הבעיה הזו של האובססיביות אחרי המטפלת ואני מרגישה שהיא מתרחקת ממני ואז אני נכנסת להתקפי חרדה ועוד יותר נבהלת. באופן כללי, אני חושבת שיש אנשים שטיפול לא מתאים להם. אם לא הייתי נכנסת לטיפול לראשונה כשהייית יותר קטנה, כל זה היה נמנע ממני- כל הכאבים הנפשיים האלו ועוגמת הנפש. אני מצפה לתגובה אינטליגנטית -אז אם אין מה לומר, עדיף לשתוק. איך יוצאים מהגיהנום הזה- "הנכנסים בשעריי אל יחזיקו בתקווה"- דנטה כתב את זה על האינפרנו, אני כותבת את זה על טיפול.
בוקר טוב. אני מבינה את המצוקה סביב התלות, ה"אובססיה" כמו שכינית אותה, ועם זאת אני חושבת שאת מציגה ראייה מעט פשטנית. אני מניחה שהיו סיבות מוצקות לפנייתך לטיפול בפעם הראשונה, ואח"כ, למרות הכאב, הקושי והתלות, פנית בשנית. מכאן, אני חושבת שזה יהיה מצומצם לתלות את בעיותך בקשר עם המטפל/ת. אני גם חושבת שאם קורה לך משהו כ"כ חזק בטיפול, זה מצביע על חסך, צורך עצום שאת כנראה מנסה לספק, ולכן הקושי איננה במטפל שנמצא שם, אלא כנראה ברעב שאת מגיעה איתו, ושבו, קרוב לוודאי, צריך לטפל. את צודקת שמדובר בדרך לא פשוטה, מכאיבה לעיתים, ושהרבה פעמים לוקח לא מעט זמן עד שמצליחים לראות ש"נולד שינוי", ועם זאת, אני מאמינה שזה בהחלט אפשרי, ואפילו מעיזה לומר שבאיזשהו מקום, עמוק בתוכך, גם את מאמינה בכך. השנים הרבות שאת משקיעה בטיפול (וטיפול הוא בהחלט השקעה - כלכלית, נפשית, פיזית) מעידות שכנראה את גם מקבלת שם משהו. מקווה שתכעסי פחות, ותוכלי להיות יותר סלחנית לעצמך, לצרכייך ולמשאלות שכ"כ מבקשות מענה. להתראות, מלי.
גם אני חווה את אותו דבר בטיפול שלי וגם בטיפול הקודם כבר תקופה ארוכה. גם אצלי זה משפיע לי וחודר לי לכל החיים בעוצמות קשות. אני מחפשת מישהי שעוברת אותו הדבר כדי להתכתב איתה במייל, האם תרצי? אם תרשמי כן אני אסמן V בקבלת תגובות לדוא"ל.