.

למה? רק למה?כל מה שניסיתי להאחז בו לא קיים עוד. אפילו לא הרחוק ביותר,זה כואב כל כך כואב. לא מנסה עוד לא עוד. כנראה שהגיע הזמן וגם אלוהים סוף סוף וויתר.

נקודה יקרה. את מתייחסת לכאב, לקושי ולתחושת האובדן. אני זוכרת עד כמה עבורך העולם נחווה כמקום קשה, מאכזב, מייסר, ואני מנחשת, לצערי, שהפרידה מהפורום וממני מחזקות את הקול הזה. אנייודעת שהמקום הזה היה משמעותי עבורך ושהעדרו מסמל אובדן של משמעות בחיים. אני מזמינה אותך להמשיך להביא את התחושות, ומקווה שנצליח לפגוש גם את המשמעות, הכוחות והתמיכה שאת הצלחת לקבל, ולא רק את הריקון והאובדן. להתראות, מלי.