צידה למשמרת ..

מלי'לה.. אהובה. (כן!) כנראה שיהיו לי הרבה מילים לומר לך, לשתף אותך, מחר או מחרתיים.. עדין בקושי לגבש את עצמי.. ואת כל קשת הרגשות שבי..(חוצמזה, אני מזה עייפה עכשיו.. ככה העיניים כמעט נעצמות לי והמחשב נראה אלקטרוני יותר מתמיד..) אבל משהו בהתכתבויות של כולן גורם לי לקבל קצת יותר את הדברים.. הפרידה.. ו..גם אולי זה שהצלחתי אתמול, אני חושבת, לשחרר מעט 'עשן' .. אולי..? בכל אופן, אני יודעת שגם לך, כמו לעמיתיך דוד ודרור (הנשמות :)) מחכה משמרת (כנראה) עמוסה במיוחד.. תוסיפי על זה את עובדת היותך מוגדת כאן כאמא אדמה.. ואמא יש רק אחת.. :) אז חשבתי לשלוח לך נשיקת פרפר עדינה עדינה (זוכרת מזה..?)כדי שתהיה לך לצידה לדרך.. להוסיף עוד כח כאילו על הכח הקיים.. כי אני חושבת עליך ובהחלט חושבת שמגיע לך!!! עוד נדבר. לילה טוב לי, בוקר טוב לך ~נילי~

נילי יקרה. תודה רבה רבה על הצידה לדרך, ועל הכוחות והמקום שיש בך שיכל היה, בתוך כל המערבולת הרגשית שיש כאן, לתת גם מקום לתחושות שלי. נשיקת הפרפר בהחלט במקומה (גם "אמהות" לעיתים זקוקות לתדלוק...), ובכל מקרה, מזמינה אותך לדבר יותר על התחושות, עם או בלי העשן, כשתמצאי את הזמן הראוי לכך. שוב תודה על המילים המחממות, מלי.