דרושות : הוראות הפעלה

היי , אני עדיין לא מצליחה להבין איך זה עובד כל הדבר הזה שנקרא טיפול , זה מוזר לשלם למישהו שיעסיק את המחשבות שלך כל כך הרבה , לא יודעת לפעמים אני מרגישה שאני לא צריכה אותה בתור פסיכולוגית שזה הרבה יותר היה עוזר לי אם היא הייתה קצת יותר בן אדם - אחד כזה שאני יודעת מה ההשקפת עולם שלו , עם בעיות , שמדבר ואומר לי מה הוא חושב ולא רק שותק ושאול שאלות, להיפגש בפחות תנאי מעבדה בלי שעון שסופר את דקות . אני לא צריכה שהיא תהיה החברה הכי טובה שלי - אבל להרגיש שיש שם משהו יותר אמיתי-בן אדם מבוגר שאפשר לסמוך עליו ולדעת שאכפת לה ושאני לא עוד "פסיכית" , נראה לי שזה יוכל יותר לעזור לי מתרופות שהיא מציעה ואני מסרבת לנסות . סתם זה עצוב לי שבשנתיים האחרונות כל האנרגיות שלי מופנות כלפי הטיפול - ואני לא מרגישה שזה מקדם את הבעיות שלי רק גורם לי להתעסק כל הזמן "בקשר" עם המטפלת כן ואני יודעת שתגידי שככה אני לומדת על קשרים אחרים - אבל יש משהו בקשר הזה שבאמת משאיר אותך כל כך לבד עם כל כך הרבה רגשות , דווקא במקום שאמור להיות הכי ביחד , כי בקשרים אחרים אני לא מטופלת - אני לא הצד שכל כך צריך את בצד השני ותמיד נשאר במקום של תסכול - כי היא לא מבינה אותי ,כי אני צריכה דברים אחרים ממש שהיא יכולה/רוצה להציע ואני צריכה להסתפק בזה . כאילו יש מין"חוק" כזה שמה שלא קורה זה בטח מגיע מהפרעות באישיות של המטופל ולא נגיד מחוסר תשומת לב של המטפל או ממבנה האישיות שלו . כבר שנתייים בטיפול והדברים שבאמת מפריעים לי מעולם לא אמרתי לה- וגם שאמרתי היא לא שמה לב שזה באמת מה שמטריד אותי , היא הרבה פעמים אומרת דברים שמה שעובר לי בראש זה היי את לא בכיוון אבל אין לי את האומץ להגיד - וגם שאני מנסה להסביר זה לא מצליח . אני מאוד קשורה אליה- זה ממש כמו אהבה עיוורת - אני שם , אני לא יודעת אם זה טוב או רע - וברור לי שאני צריכה עזרה נפשית , אני לא בטוחה שהתעסקות הזאת והתלות הנוראית הזאת במטפלת הם הדרך לפיתרון הבעיות שלי .איך בדיוק אמור לעלות לי הביטחון העצמי שאני מרגישה כל מסכנה , צריכה תלותית ורודפת - וזה לא דברים שקורים לי בקשרים אחרים . מלי את חושבת שאת יכולה להסביר לי , אני באמת לא מצליחה להבין יכול להיות שכל הדבר הזה תורם לי ואני לא רואה ? או שזה סוג של בגדי המלך החדשים שכזה - שאני מתעסקת בכלום ואני אפילו לא יודעת .אני ממש צריכה להבין אם הבעיה בי , או באינטרקציה , בסוג של הטיפול , במטפלת או שככה זה צריך להיות ? תודה ,

שלום אלמונית. העלית שאלות ונקודות חשובות. טיפול באמת יכול להיות, לצד החשיבות והערך, גם מקום שיש בו תסכול וחלקיות. נדמה לי ששני הדברים כרוכים זה בזה - כדי שהטיפול ימלא ויממש את המשמעות הנדרשת צריך שיהיו בו מגבלות וגבולות, שהופכים את הקשר לכ"כ מיוחד ובה בעת - כ"כ מורכב. אינני יודעת מדוע פנית לטיפול ומה היו המטרות, המוצהרות והפחות מוצהרות שלך, עם הגעתך, אבל אני בדיעה שכל מה שעולה בטיפול עולה מסיבה מסויימת, חשובה, משמעותית, ולכל מה שקורה בפגישה כנראה יש רלבנטיות עמוקה, ממשית לחייך. עם זאת, הבלבול שלך מעיד שכנראה הדברים לא מספיק מדוברים ולא מבוטאים דיים, ואני תוהה מדוע את לא נותנת להם מקום בטיפול ומבררת זאת עם המטפלת. הרי זהו הטיפול שלך, ולך, לא פחות מלמטפלת שלך, יש אחריות להפוך אותו לטיפול משמעותי ועמוק. אני מניחה שהעובדה שאת ממשיכה לבוא לטיפול, להשקיע זמן, וגם כסף, מעידה שכנראה את מקבלת שם משהו, מענה לצרכים מסויימים. אני חושבת שאם תצליחו לדבר על כך בטיפול תוכלי, אולי, לתת הד גם לקול שכנראה מרוויח או צריך את הטיפול. שיהיה בהצלחה, מלי.