מצב נפשי

שלום רב, אני בחור באמצע שנות העשרים לחיי, ונמצא במצב של מתח נפשי בשנתיים האחרונות. דיכאון קל וחרדות בחצי שנה האחרונה.לדעתי, הדבר נובע מההסביבה שבה אני נמצא וגר. (גר בבית עם המשפחה). כאשר איני בבית למשך תקופה ארוכהאני מרגיש די אחרת. בנוסף אני סובל מאקנה בשנה האחרונה. אני נוטה לחשוב שזה כתוצאה ממצבי הנפשי. אני מעוניין לגשת לטיפול פסיכולוגי אם זה יכול להועיל ולעזור. אשמח אם אקבל חוות דעתך לגבי סוג הטיפול שעשוי להתאים לי (בין אם זה קוגנטיבי התנהגותי, דינמי או כל דבר אחר), על סמך פירוט זה. תודה רבה.

שלום ניר. קודם כל חשוב לי לכתוב לך שאני בהחלט ממליצה על פנייה לעזרה, ושמחה שזו אופציה שאתה שוקל בחיוב. טיפולים קוגניטיביים בד"כ קצרים וממוקדים יותר, ומתמקדים בנסיון לפוגג את הסימפטום שאיתו המטופל מגיע (במקרה שלך - דכאון). הרעיון הבסיסי, על קצה המזלג, מאחורי טיפול כזה הוא שהדכאון הוא תוצאה של אמונות ומחשבות לא אדפטיביות (למשל: "אני לא שווה כלום", "אין לי עתיד" וכו') ובטיפול יש נסיון להחליף אותם באמונות ומחשבות אחרות, בד"כ תוך תשומת לב להתנהגויות ומעשים שיכולים לעזור לך לצאת מהדכאון. לעומת זאת, טיפול דינאמי מניח שדכאון הנו תוצאה, סימפטום, של משהו עמוק, בסיסי ומהותי יותר, בד"כ כתוצאה מחוויות והתנסויות בעבר ובהווה, ומדפוסי קשר משובשים. בטיפול דינאמי, לפיכך, יש נסיון לעשות "טיפול שורש", ולברר את המקור של הבעיה, בהנחה ששם גם טמונה ההקלה. באופן אישי, אני מאמינה שטיפול קוגניטיבי יעיל יותר בפתרון של סימפטומיים ברורים וממוקדים (כמו פוביות למשל) ופחות במצבים רגשיים מופשטים ומורכבים, וכנראה גם עמוקים יותר (כמו דיכאון או בעיות בקשרים בינאישיים). עם זאת, רבים בוודאי לא יסכימו איתי. אני מניחה שהדרך הכי בטוחה היא לפנות לפסיכולוג ששמעת המלצות עליו, מתוך אמונה שכאשר המטפל הוא טוב, רציני, מחוייב ומקצועי, והקשר איתו יוכל להיות חיובי ומאפשר - השינוי יחול ללא קשר לתאוריה הניצבת מאחוריו. שיהיה בהצלחה, מלי.