אולי אפשר לשפוך קצת אור
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום יש לי חברה טובה (נשואה) איתה אני בקשר אינטנסיבי שעתי מאוד קרוב ועמוק. רוב השיחות העמוקות על טיב הקשר וה"עלינו" מתבצעות בSMS ונאמרים בהם דברים אישיים (הבעת חיבה, רגש, געגוע וכו'). כמו כן ישנם מעשים אשר מצביעים על חיבה חזקה ואינטימית (קניית הפתעות, דאגה לבריאות וכו') מצד החברה. אך במעט שאנחנו מבלות יחד פנים מול פנים, נראה מרחק בשפת הגוף ובאופן הצגת המלל בשיחה. שאלתי -מכיוון שנושא רגיש בגלל ההבדלים בסטטוס, מעבר לשאלה ישירה ושיחה בנושא (שתעשה), מבחינה פסיכולוגית, האם שפת הגוף בפגישה היא הקובעת או הנאמר/נעשה בשאר הזמן? האם שפת הגוך מעידה רק על מבוכה או ריחוק? למה עלי ליחס חשיבות גדולה יותר על מנת לקבוע האם הנל מצביע על יחסים רומנטיים של מעבר לחברות? שאלה נוספת, האם מבחינה פסיכולוגית ניתן לאמר כי לכל מחשבה או מעשה יש סיבה עמוקה, מודעת או לא מודעת של האדם אשר חושב/מבצע אותה? או שיש מחשבות/מעשים/אמירות שהם בהגדרה של "סתם"= ללא משמעות מעבר? תודה.
G שלום, כשקראתי את דברייך מצאתי את עצמי מספר פעמים מייחל להצליח לתת לך תשובה פשוטה חד משמעית, כזו שתבהיר את המצב. אבל אני לא יכול. לעיתים שפת גוף מרוחקת מעידה על ריחוק, אך לעיתים היא מעידה על אמביוולנטיות, על קונפליקט פנימי המתבטא באי עשייה. לעיתים מחשבות הן סתם מחשבות, ללא עומק, או כפי שפרויד אמר - לעיתים סיגר הוא רק סיגר. ולעיתים הן משהו עמוק. אבל אם בכל זאת להעז על בסיס דברייך, ייתכן והחברה מרגישה משהו כאשר היא בנוכחותך, שאינה מרגישה כשהיא לא לידך. ייתכן וזוהי אותה מבוכה הקשורה למיניות, ולקונפליקט שלה, אך גם ייתכן והיא מגיבהלדרך בה היא חווה אותך מולה. כפי שאמרתי אין כאן תשובה פשוטה ובוודאי ששיחה עמה יכולה לקדם את הבנתך בעניין. דרור