.

צרחתי מתוך תקווה שמישהו ישמע אותי צרחתי מתוך תקווה שמישהו יבין על אף הצרחות שלי זה הגיע מקוטע ומגומגם הפחד שבי לשתף משאיר משותקת וחנוקה עם הכול לבד ועדיין למרות הכאב העצום הזעזוע הקבוע בלב הרעד האין סופי ידעתי שעל אף שכבר תקופה ארוכה תלויה על חוט השערה בזכותה בזכות הידיעה שהיא שם שעל אף כול מה שעוברת יש לי מקום להיות בו אז השערה הזו נקרעה לשתיים היום ואני באויר כרגע לגמרי באויר עם כל כך הרבה כאב בתוכי נדמה לי שהיום הכאב הזה הוא אכזרי ולא זו לא סערה שתחלוף אין מפה איך ולאן אני באויר ומכאן זה לאבד מעט מעצמי ולוותר או לאבד את הכול וויתרתי על הרבה מעצמי בתקווה להבנה אבל לא אין כזו אם נשארת לבד מאבדת את הכול אני פה כותבת וכואבת כל כך ויודעת שאין שום מילה עכשיו שיכולה להרגיע או לנחם מלבד המילה שלה כזו שמפתיעה שמגימה נס אבל לא אכפת לה והיא אוהבת ודואגת ובכול זאת עוזבת נוטשת בתקופה כל כך קשה לא פעם נאמר על לעבד פרידה לפני שעוזבים היא ברחה ממני למרות שחזרה ואמרה את לא מזוהמת לא מצורעת אבל כנראה סוג של נגע שישב לה על העור והכי כואב שאני כל כך אוהבת אותה נפגעתי לא האמנתי שהיא תשאיר אותי כך לא האמנתי לא האמנתי וכואב לי בלב כול כך חנוק לי פה באויר למרות הכול מחכה לתקווה האחרונה ואדע אם לוותר מעצמי או לוותר על הכול ולומר לה יפה תודה ושלום שמשהו יעצור את הדמעות האלה לא עומדת בכאב הזה יותר להעלם אלוהים שלי עכשיו הזמן הקדם תרופה למכה ועשה את הצעד בישבילי

נקודה יקרה. חבל לי שאת כ"כ סובלת. אני מבינה שחווית אכזבה ופגיעה, ושמבחינתך כרגע התיקון יכול להעשות רק מולה. אני שומעת אותך מרחיקה קולות אחרים, שאולי דווקא בזמן כזה יכולים להוות משענת, וגם את הקולות שלך, הפנימיים, מתוכך, שיכולים לעזור לך לגייס כוחות, ולא לתלות את כל יהבך בתגובה מבחוץ. אני מתארת לעצמי שלא קל לך כעת, ועם זאת מציעה לך להתבונן על מה שקורה לך, לנסות להבין למה את מגיבה כ"כ חזק, וכמה כוח את נותנת למה שקורה מבחוץ, על חשבון היכולת שלך להרגיע את עצמך, לווסת את עצמך, לשמור על עצמך. מקווה שתעברי את המשבר מהר, ושתמצאי אזורים של שלווה ורוגע - בחוץ או בפנים. לילה טוב, מלי.