טיפול

היי מלי , אני שנתיים וחצי בטיפול , אני לא מרגישה שזה עוזר לי ואולי אפילו להפך .. אני מרגישה שהיא לא מבינה אותי שהיא אפילו לא קרובה להבין או להגיע אלי . אני לא כועסת עלייה מעולם לא רבנו או משהו כזה ואני משתפת אותה בהרגשות שלי , אבל אני מרגישה שאיפשהו הטיפול הפך להיות בעבורי עוד בעיה (בעיקר תלות נוראית) , ואני בכלל לא בכיוון של להבין את ה"בעיות" שבגללן התחלתי.. אני לא מאשימה או כועסת על אף אחד , והיא מאוד נחמד הפסיכולוגית שלי , הבעיה שאני תוהה שאולי במקום אחר הדברים היו נראים אחרת (שאם היא הייתה מצליחה להגיד את המילים הנכונות או לראות דברים שהיא לא רואה - זה לא היה ככה)הבעיה שאני תלוייה בה מאוד אני מסוגלת להישאר בטיפול גם עוד 60 שנה , השאלה איך אני יכולה לדעת אם אני לא עושה לעצמי יותר נזק , או סתם עומדת במקום כשאולי כדי לי לעשות שינוי ..אני פשוט ממש מבולבלת ואני לא יודעת אז זה בגלל שאני נולדתי מקולקלת ואי אפשר לתקן , אם זה עניין של זמן ואז דברים יסתדרו (למרות שאני ממש לא מצליחה להאמין בזה .. ) אם זה הגישה , או פשוט חוסר התאמה .. לא יודעת , מה את חושבת ? .. (ובבקשה אל תגידי לי לדבר איתה על זה )

שלום ללא מבינה. מעניין שבדיוק כשהתנסחו לי המילים של "תדברי איתה על זה" כתבת את המשפט המסכם, שבעצם יודע מה את צריכה, אבל מתקשה להשתמש בידע הזה. אני שומעת אותך נמצאת בצומת בטיפול, ובצדק. מצד אחד את מרגישה תלויה וזקוקה לטיפול ולמטפלת, ומצד שני מרגישה שיש הרבה דברים שלא קורים בחייך, ושלא מתקדמים באופן בו היית רוצה. אין לי פתרון אחר מלבד לפתוח זאת בטיפול, ואני תוהה מדוע הפתרון הזה איננו רלבנטי עבורך. ייתכן שבכך את מסמנת ומבטאת את מוקד הקושי שלך: נשמע שאולי יש דברים שאת מרגישה שהם לא ראויים, לא מתאימים, או שאינם יכולים להיות מוחזקים, מוכלים ומדוברים בקשר. כך את נשארת עם הצורך ועם הבדידות. נדמה לי שיש לך כעת הזדמנות חשובה לנסות לבחון מדוע בעצמם יש דברים שמבחינתך לא יכולים להיות בדיאלוג, ואולי עלולים להרוס בקשר. נדמה לי שדרך התבוננות והתייחסות לצומת המשמעותית הזו, ולקושי לדבר, תוכלי להבין יותר את עצמך ואת הקשרים שאת יוצרת. בהצלחה, מלי.