מה קורה לי?

כל חיי הייתי אדם שמח, מאושר, פה ושם מדי פעם כאשר עלה משהו שלילי על סדר היום הייתי מושפעת מזה... לא משהו רציני. אני בת 28 בחורה בריאה,עוסקת בספורט פעילה ובסה"כ בסדר. בעברי, בסביבות גיל 16 עברתי הטרדה מינית מאוד חמורה, ולא טופלתי על ידי אף גורם מקצועי, פשוט נתתי לדברים להחלים מעצמם, נתתי לזמן לעשות את שלו. וככה עברו להן השנים והמצבור הזה של הדברים רק מחריף. כשהגעתי לצבא, הדברים התחילו להשתנות, שמתי לב לזה שהתבגרתי המון ועדיין דברים נשארים כמות שהם.עברתי תקופה מאוד קשה של חוסר הערכה עצמית ושינאה עצמית מאוד חריפה. אחרי שנה בצבא פניתי לטיפול קב"ן והייתי בטיפול במשך כמה חודשים. כשהשתחררתי הטיפול הופסק והדברים אומנם קצת השתפרו אבל עדיין המטען הזה לא נעלם. כיום, וזה קורה לעיתים מאוד קרובות, אני מוצאת את עצמי מאוד דיכאונית, לרוב מדוכדכת, שלילית, עצובה, בוכה המון, מתקשה לתקשר עם הסביבה, כועסת המון, מתעצבנת בקלות ועוד ועוד... ברצוני לציין שלאחרונה הייתי נתונה במערכת יחסית וגם היא הסתיימה בעקבות המצב הנפשי שלי (אם אפשר לקרוא לזה ככה) המון פעמים אני כועסת ורגע אחרי כבר לא יודעת בדיוק על מה, אותו דבר לגבי רגישות לסביבה, המון פעמים בלי סיבה מוסברת... אני מבולבלת המון פעמים תוך כדי או אחרי הבכי ולא מצליחה לזוכר בכלל ממה הכל התחיל.... אני מאוד מושפעת ממה שקורה מסביב אבל מאוד, ואין לי שליטה על זה. רגע אחד אני אומרת לעצמי שכן ורגע אחרי נכנעת לזה... מצבי הרוח שלי משתנים בצורה מאוד דרסטית מקיצון לקיצון וזה ממש מפחיד אותי. אני סוחבת איתי המון מטען. בימים אלו אני עובדת המון שעות, ואני בטוחה שגם לזה יש השפעה רבה על מצב הרוח שלי כי אני נתונה תחת המון לחץ, העבודה שלי מאוד מאוד מלחיצה... אני אובדת עיצות... כבר לא יודעת איזה שינוי לעשות על מנת להתחיל ולמצוא תשובה... ברצוני לדעת אם זה קשור באיזו שהיא צורה לפסיכיאטריה, כי כבר התחלתי לחשוב שאני משוגעת, או שמשהו ממש לא בסדר איתי... זקוקה לעזרה בהדקם האפשרי. תודה מראש,

א' שלום, את כותבת על התחושות הקשות שמלוות אותך כיום, כשנשמע שבעיקר מעיקה עלייך התחושה שאת לא מבינה מהקורה לך. מדוע את בוכה, מדוע את כועסת כל כך, מדוע הדברים שקורים לך מסביב משפיעים עלייך כל כך. משהו בסיסי בבטחון שלך נסדק, את מגיבה לזה, לכאורה הכל המשיך כרגיל, הסביבה וגם את. אבל משהו קרה לך, משהו שלא קיבל התייחסות מספקת, משהו שאני מניח שמשפיע גם על הדרך בה את מרגישה כלפי עצמך. ואת הולכת עם הכאב הזה לבדך. אני שמעתי שהיית בטיפול, ושהוא עזר לך. נראה לי שנכון יהיה אם תשובי ותפני לטיפול. תתני מקום לתחושות שעולות בך, למה שקרה לך. דרור