טלפתיה

היי דוד , קודם כל שתדע שממש ממש כיף לקרוא אותך :) רציתי לשאול למה לא מוסיפים כמה קורסים בקריאת מחשבות כשלומדים פסיכולוגיה , אני חושבת שזה מאוד היה עוזר , לפחות במקרה שלי , אני שנתיים וחצי בטיפול ויש לי תחושה שאנחנו בכיוון הלא נכון ,יש דברים שאני פשוט לא מצליחה להגיד , אני אפילו לא יודעת למה הם לא מצליחים לעבור מהראש לפה . אני מרגישה שמלבד לדבר איתה על הקשר איתה , ועל דברים שקורים לי בחיים ובאמת שלא מטרידים אותי , אני לא מסוגלת לתרגם למילים מה שבאמת מציק לי ואני לא חושבת שהיא מבינה אותי , לא מסוגלת לעזוב את הטיפול , אני מאוד תלוייה בה , לא נראה לי שזה ישתנה מתישהו .אני מקווה שאולי אתה לקחת כמה קורסים בקריאת מחשבות , כי אני באמת לא יודעת איך להסביר את עצמי , מה עושים עם המון בעיות נפשיות כשלא מצליחים בכלל להתקרב אלהם בטיפול (ואפילו נראה לי שקיבלתי במבצע עוד כמה כמו תלות עזה ועוד ) איך יודעים אם הבעיה במטופל , במטפל , בגישה הטיפולית או באינטרקציה ?

שלום למתוסכלת נו, הלוואי שהיו מכניסים כמה קורסים כאלה לתוכנית הלימודים, היה מרענן אותה קצת...אבל ברצינות, אני חושב שאת מביעה משאלה מאוד חזקה, שמשותפת, בעצם, לכולנו: המשאלה להיות מובנים ללא מילים, להיות בתוך חיבור עוצמתי ומקיף כל, שלא דורש מאמץ של תקשורת או הבעה עצמית. אבל המשאלה הזו, שהיא, כאמור, מצד אחד טבעית מאוד, נושאת איתה גם סיכון במקרה של הגשמה. הסיכון של הוויתור על המאמץ שבתקשורת, על הצורך לנסח לעצמנו ולאחרים את המתרחש ועל ההתעקשות, המעידה עד כמה חשוב לנו להיות בכל זאת בקשר אנושי. ודווקא הטיפול שלך, בו את מושקעת ומרגישה תלוייה, הוא המקום הנכון לעבוד, דרך התסכול ודרך הקושי בהבעה, על היכולת ליצור קשר בכל זאת, לא בדרך קסם אלא בעבודה קשה ויזע. ממש כמו בחיים. ולכן, לא נשמע לי שיש כרגע בעיה עם אחד ממרכיבי הטיפול. זו בעיקר שאלה של עוד זמן, ועבודה ומאמץ. אבל אני מאמין, ומקווה בשבילך, שאתן למעשה, למרות החשש, כבר על הדרך הנכונה. להתראות דוד