בריחה ממושכת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אשמח אם תעזור לי או תכוון אותי. אני ממשיכה לברוח כל הזמן מדברים שמציקים לי. למשל : אני בורחת מכאב -פשוט מתעלמת ממנו עד שאני לא יכולה לסבול אותו יותר. בורחת ומתמנתקת מחברים שמציקים לי ולא מתעמתת איתם. בורחת מאובדן על ידי שכיחת המת ותווי פניו.. בורחת ממינוס בבנק עד שנבלע לי כרטיס האשראי. בורחת מהפחד שלי מזוגיות בהימנעות מיציאה לדייטים. בורחת ובורחת ובורחת..... גם מטיפול פסיכולוגי ברחתי מהפגישות כשהיו יותר מדי לוחצות ומציקות וחושפניות. ולאחרונה ברחתי בלי חזרה לחדר הטיפול (3 חודשים אני כבר בחופש)בטענה שצריכה חופש כי הגיע הזמן להתקדם בטיפול ולצאת מהתקיעות שהגענו אליה בגלל הבריחות שלי. אני עייפה מבריחה. גם המטפלת כנראה עייפה ממני. היא הפסיקה להתקשר אלי. למרות שהערתי לה על זה שהיא כאילו שמחה מהחופש שלי, כי יש לה שקט. אבל היא טענה שהיא הייתה אמורה להתקשר ושהיא טעתה שעזבה אותי כל כך זמן בלי לשאול בשלומי כי היא הייתה עסוקה ושהיא תתקשר. אבל כלום. יש לי התלבטות: האם אני אמורה לחזור בכדי להתמודד עם הבריחה שלי מהמצב המפחיד שנוצר בטיפול או פשוט לחכות ולהמשיך לבדוק את המטפלת, כי פשוט זה אומר לי הרבה עליה ועל מה היא מרגישה כלפי. ושכל "האיכפתיות" זה היה הצגה אחת גדולה. מצד שני אני צריכה אותה, ותלויה בה, אבל נלחמת בכוח בעצמי לא להתקשר. אני מרגישה מולה חלשה מאוד ובחוץ יש לי את הכוח שלי, גם בשיחת טלפון אני מרגישה יותר נוח מאשר לדבר איתה פנים אל פנים. מה דעתך בכל הנ"ל?
שלום ש. נשמע לי שאת מאוד מודעת לדפוס הדומיננטי בחייך, שמשרת אותך בוודאי, מעניק תחושת בטחון ואולי גם כוח, אבל פוגע בך לטווח הארוך. אבל עדיין לא ברור לי - ממה את בורחת? מה את חוששת לפגוש? ובשל הצורך לברר עוד את השאלות הללו, כן הייתי מפנה אותך חזרה לטיפול. ואני חושב שמול הטיפול יש לנו רמז ממה את בורחת. את כותבת שאת בוחנת אותה, ממתינה שהחשד שלך יתאמת ויתגלה כי לא באמת איכפת לה ממך. שאת לא משמעותית עבורה. ונראה לי שהפחד הזה, מאי-איכפתיות לסוגיה, היא חלק ממה שגורם לך לברוח אולי, חלק ממה שגורם לך להתנתק לפני שיתנתקו ממך. והמקום של הטיפול, בו את מאבדת לכאורה מכוחך, לא חזקה אלא זקוקה ואיכפתית כלפיה, הוא שגורם לך לחרדה ומאלץ אותך שוב לקום ולברוח..זה לא משהו "לא בסדר" שאת עושה, אבל זה כן משהו שבירור פוגע בך לאורך זמן. ולכן, שוב, הייתי מציע לך לחזור לטיפול ולבדוק בתוכו את האפשרות של להיות חשופה, פגיעה ונזקקת - עם כל החרדה שזה מעורר - ולראות לאן תוליך אותך הבדיקה הזאת. בטוווח הארוך, זאת בטח תהיה ההחלטה שיש בה יותר כוח. בהצלחה דוד