OCD

אני סובלת מ-OCD. אני כל הזמן מנקה וממש מרגישה חרדה אם אני לא מעבירה מטליות בבית ומנקה אבק ומסדרת באופן כפייתי. אני יודעת שהטקסים האלה נועדו להפחית חרדה וכמובן שאני לא מצליחה להרפות, גם כשאני יודעת מדוע זה קורה ושזה לא רציונאלי (אני אדם מאוד מודע, בוגרת עבודה סוציאלית, מטופלת שנים אצל אנשי מקצוע ובשנים האחרונות אני מטופלת אצל מישהי שהיא עו"סית ומטפלת בשיטות רוחניות) גדלתי בבית קשה, עם אב אלכוהוליסט ואם אפטית ודכאונית וסביר להניח שהמנגנונים הללו התפתחו תוך כדי הגדילה וההתפתחות שלי בבית. יש לי מספר שאלות ואודה אם תתייחס לכולן: 1. מדוע המנגנונים הללו בעצם קיימים? איך ניקיון אמור לעזור עם הורדת החרדה? אני שואלת באופן כללי איך ההתנהגות הזאת של OCD באה להגן עלי? 2. האם כבנאדם בוגר, שעזב את הבית וחי עם בן זוג - המנגנונים הללו לא אמורים להיפסק? יצאתי מהבית ולכאורה המאורעות שהובילו להפרעה הזאת להתפתח - הסתיימו, אז למה זה לא עובר? 3. מתי זה ייגמר והאם רק לאחר טיפול פסיכולוגי? האם לא ניתן להתמודד עם זה לבד? תודה רבה

שלום רונית את מתארת מצב המאפיין את הפרעת ה-ocd, ובו למרות המודעות לבעייה, עדיין קשה מאוד לגבור עליה. ישנם הסברים שונים למדוע נוצרים מנגנונים אלה ומה משמר אותם. ההסבר הנפוץ ביותר כיום הוא כי התנהגות שבעבר הפחיתה חרדה זכתה כך לחיזוק ולכן היא חוזרת שוב ושוב. בכל פעם היא מפחיתה את החרדה שוב, ולכן זוכה לחיזוק נוסף. למרות זאת, היא אינה פותרת את הקושי שבבסיס החרדה המקורית, ולכן אינה מונעת את חזרתה של החרדה ואת הנצחת המעגל האובססיבי-קומפולסיבי. באשר לשאלתך השניה, אני לא יודע בנוגע למה "אמור" לקרות, אבל ברור לי שאם יצאת מהבית וההפרעה עדיין ממשיכה, הרי שעבורך היא לא נפסקה (ואת בהחלט אינך היחידה בכך) ולא תפסיק, כנראה, בשל היציאה מהבית והזוגיות בלבד. בכל מקרה, זו הפרעה לא קלה לטיפול ועקשנית בהחלט. את כותבת על שנים של טיפולים, כך שאת במצב טוב ממני להעריך את יכולתך להתגבר לבד על הקושי לעומת הצורך בטיפול מסייע מהחוץ. בכל מקרה, אני עצמי סקפטי לגבי היכולת להעזר בטיפול רוחני לסוגיו ביחס להפרעה זו. אולי אתבדה, אך הטיפול המומלץ ביותר כיום, למיטב ידיעתי, הוא זה המשלב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם תרופתי, והוא המוכח הכיעיל ביותר בהקלה על סימני ההפרעה. בהצלחה דוד