הרגשה שונה

היי מלי, לא כתבתי כאן תקופה (יחסית לעבר) והיום פתאום הצורך הזה עלה. מעניין למה? אני קוראת אותך, כל כך נעימה ורוצה גם מעט לעצמי, אפשר? היום הרגשתי הרגשה שונה וחדשה בטיפול, הרגשה של קירבה, פתיחות, כאילו שאני מדברת עם חברה טובה. ייתכן? הרי זו אני שכתבתי כאן לא מזמן על משברים שונים במערכת היחסים ביני לבין המטפלת, על אכזבה, על חוסר אמון ו.. אפילו על רצון לסיים. בנוסף, יש משהו קליל בפגישות האחרונות, לא כל כך ברור לי, הרי זה עדיין טיפול, איפה הקושי? אפשר להרגיש תחושות כאלה בטיפול בכלל? אני השתניתי? אני משתנה? ככה מרגישים כש.... לא יודעת איך לכנות את זה? חיות, טוב, נורמלי??? זה חדש לי, אני צריכה להתרגל להגדרה החדשה הזאת בחיים, בטיפול ואפילו כאן בפורום. אני קוראת את מה שאני כותבת כאן, ודמעות של התרגשות בעיניי. איזה דרך עשיתי... ואיזה דרך עוד עליי לעשות, דרך ארוכה, מפותלת שבצידה מכשולים שיש לעבור אך גם הפתעות נעימות. תודה על שאת כאן, סופ"ש נעים, שירה.

שירה יקרה. אכן גם מהצד נשמע מרגש. אני חושבת על ההיסוס והספקנות שבה את, ואולי כולנו, מקבלים שינויים לטובה, וכמה כנראה מפחיד להאמין בטוב. אני חושבת שאולי זה מייד גורר את הפחד להתאכזב, ליפול, לאבד. וכמו תמיד, אני חושבת שגם אם מדובר בהפוגה זמנית, הרי שזו מתנה חשובה, משמעותית עבורך. הידיעה והזכרון שיכול להיות אחרת ושאפשר להרגיש אחרת תהיה שם בשבילך בימי סגריר, ואני מקווה שתהפוך אותם, לכשיגיעו (ואת יודעת, סביר להניח שעוד יהיו כאלה...) ליותר אפשריים ונסבלים. בינתיים תהני מהטוב, מהרוגע, מהשינוי. תפני לרגש החדש מקום בתוכך ותארחי אותו בכבוד המגיע לו (אורח חשוב, תפנקי אותו, תקשיבי לו, תקדישי לו תשומת לב. אולי הוא לא ירצה ללכת :). מקווה שתמשיכי להרגיש ככה, להתראות ושבוע נפלא, מלי.