לא לישון לא לישון לא לישון

היי מלי, באתי בנסיון למצוא פה נחמה. היה לי סיוט נוראי. נוראי ממש. סיוט כזה שגרם לי לצאת מהמיטה כשאני רועדת, ולהדליק את כל האורות בדירה. זו הפעם הראשונה מאז שעברתי לגור לבד שאני מצטערת שאין לי את הנחמה בידיעה שמישהו ישן בדירה, ואני יכולה להעיר במקרה הכי נורא. אפילו שקלתי לנסוע לבית של ההורים, ככה באמצע הלילה. הם היו חוטפים שבץ, אז החלטתי לוותר... אני נורא עייפה, אבל אין שום סיכוי שאני חוזרת לישון. אני מבועתת... לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שחלום עירער אותי כל כך. החתולים מסתכלים עלי בעיניים פעורות. השעות האלה, בדרך כלל, שמורות רק להם. אני רוצה לבכות... ואין עם מי לדבר בשעות כאלה. כמה אני צריכה מישהו שירגיע אותי. אני יודעת שכשאשוב לכאן, למילותייך, כבר אהיה אחרי סערת הנפש, כבר אחייך (אולי קצת במבוכה) ואקרא את המילים בהקלה. שיגיע כבר הזמן הזה... נועם (שמפחדת לעצום עיניים)

שלום נועם. נשמע שעבר עלייך לילה לא פשוט בכלל, ואני מקווה שברגעים אלה את משלימה שעות שינה... אני חושבת שבאינסטינקט שלך פעלת נכון - קמת, הדלקת את כל האורות, ניסית, כך נראה לי, להזכיר לעצמך שהסיוט שייך למחוזות החלום, הדמיון, החושך, ושיש לך אפשרות לעבור לאור. אני מזמינה אותך, אם תרצי כמובן, לספר כאן על החלום ועל החלק בו שכנראה כ"כ הסעיר אותך, ומקווה שתזכי בלילות הקרובים לחלומות נעימים יותר. להתראות, מלי.

אז מרוב שהשלמתי שעות שינה לא התעוררתי... הייתי אמורה לעבוד היום ממוקדם בבוקר עד הלילה, אבל למזלי הרב שחררו צוות וזכיתי להשלים שעות שינה ועדיין לקבל תשלום על חצי יום. לפחות משהו טוב קרה מכל זה... אני עדיין במועקה לא קטנה מכל הסיוט הזה. אני לא כל כך רוצה לספר מה חלמתי... אני משאירה את זה לטיפול של מחר. אני רק אגיד שההתרחשות הייתה מפחידה, אבל מה שהרגשתי בחלום היה נוראי. חוסר אונים, חוסר שליטה, אימה... וזה הרגיש כל כך אמיתי. יותר מידי אמיתי, וגם קצת מוכר. זה נראה לי מה שהבהיל אותי, כי אני לא זוכרת שאי פעם הרגשתי ככה במציאות. בזמן האחרון החלומות שלי עוצמתיים במיוחד מבחינת הרגש שמתלווה אליהם. אני מביאה הרבה מזה למטפלת ואנחנו מדברות על זה. היא שמה חשיבות רבה על מה שאני חולמת ואיך שאני מפרשת את זה... (איך שאני כותבת את זה אני נזכרת שגם את היית בחלום שלי, עכשיו כשישנתי...) גם את חושבת שחלומות חשובים? מה זה אומר, שחלמתי עליך? :-) (היית נורא נחמדה אלי בחלום. וצעירה... אני זוכרת שחשבתי שאת נורא צעירה בשביל להיות פסיכולוגית קלינית עם דוקטורט...) אני עייפה מלישון. את חושבת שאפשר לארגן לי לילה עם חלומות רגועים? משהו כמו לדלג בשדות של פרחים, או לשחות עם דולפינים... משהו שייתן לי לנוח, באמת... וכמעט ששכחתי לשאול מה שלומך. אז מה שלומך? חיוך נועם