תלות בהורה

שלום, בת דודה שלי בת 29 היא בחורה אינטליגנטית ומשכילה. הבעיה היא שמאז ומעולם היא היתה תלויה באמא שלה (הוריה גרושים הרבה זמן)ולא העזה להתגורר מחוץ לבית ולעשות כל מיני פעולות (כמו לנהוג למקום רחוק) בלעדי אמא שלה. יש לציין, שגם אמא שלה מאוד שתלטנית, מה שרק מזין את המשך ההתנהלות הזו. אני שומעת אותה לא פעם מקטרת על המצב, אך לא עושה עמו כלום. אני מאוד אוהבת את בת הדודה שלי, מה אתם חושבים שכדאי לה לעשות כדי להחלץ מהמצב?

שלום תאנה. בדרך כלל תלות פיזית בהורה בגיל מבוגר, למשל: מגורים משותפים, תלות בפעילוית משותפות וכו', הן ביטוי חיצוני לקושי נפשי להשיג מידה של נפרדות, שפרושה היא היכולת להרגיש שאני אדם שעומד, מרגיש ופועל בזכות עצמי ובאופן איניבידואלי. הרבה פעמים התלות הזו איננה מצב נעים או נוח עבור הילד הבוגר, אבל החרדה וחוסר הבטחון שבהפסקתה (הרגשית והפיזית) גדולים מדי מכדי לשנותה. אני חושבת שלבת הדודה שלך חשוב ללמוד להכיר את עצמה כאדם נפרד, שיש לו אישיות, רגשות, מחשבות וצרכים שאינם תלויים באימה, ושאולי אפילו הפוכים או סותרים את אלו של האם. חשוב גם לעזור לה לפתח הערכה עצמית ודימוי עצמי חיובי יותר, כדי שתוכל להרגיש שהפרידה מהאם יותר אפשרית עבורה, ובהחלט משימה שהיא יכולה לצלוח, ושתוכל לקדם אותה לקראת חיים מלאים ומספקים יותר עבורה. בטיפול פסיכולוגי (שנראה לי שיוכל מאוד לתרום לה) בוודאי יוכלו לעזור לה גם להבין מדוע זהו דפוס הקשר עם אימה, ומה, אולי, הצרכים הנפשיים שמתמלאים עבורה בתוך הקשר הזה, על אף ה"קיטורים" שלה. זו נקודה חשובה כי יהיה משמעותי להבין ממה היא מתקשה להפרד. להתראות ובהצלחה, מלי.