הוזה?

לדוד שלום, כבר לא סומכת על עצמי. מרגישה התרחקות מהקרובים (כבר לא יודעת אם יש אנשים שאפשר להגדיר כ"קרובים") והרחוקים. (ואפילו פה בפורום, איזו התקררות של האוירה) ותוהה אם זו תחושה שלי או שזה באמת קורה? מרגישה שכולם מתרחקים ממני , כמו חולה במחלה מדבקת וכבר כדי למנוע את תחושת הדחיה והסלידה, אני מתרחקת קודם.. האם זה משהו בראיה שלי שהשתנה? הראיה מעוותת? או שזה באמת? גם כשנוכחת - לא נראית גם כשמדברת - לא נשמעת תחושה של התעלמות, מחיקה , X. ומבחינה אובייקטיבית אני לבד. לא שייכת. לעיתים תוהה האם אני באמת קיימת השתגעתי??!?

שלום ליבי נוהגים לומר שהדרך הטובה ביותר לדעת מי אינו משוגע היא שאלה החושדים בעצמם שהם משוגעים מוכיחים כך שהם שפויים..ובהמשך לכך, לא, לא נשמע לי שהשתגעת. אבל כן נשמע לי שאת במצוקה ניכרת ובזמן של הרבה בדידות ותחושת התעלמות. קשה לי להבין מכאן מה בדיוק קורה לך כרגע, אבל אני יכול לשער שמעורב בכך גם המנגנון של "נבואה שמגשימה את עצמה": ככל שאת מרגישה פחות בטוחה ופחות נראית, כך יהיה לך קשה יותר להביא את עצמך בבטחון ולזכות בתגובה מהסביבה. ואת יודעת את זה, הרי את מתארת שאת מתרחקת לפני שיקרה מה שאת חוששת ממנו ושיתרחקו ממך..כך שחשוב בעיני שתכירי את המנגנון הזה ותבדקי מתי הוא מתרחש, איך הוא משפיע וכיצד את יכולה להשפיע על פעילותו. בקשר לפורום, אני מסכים איתך שיש משהו שונה מהרגיל באווירה, משהו מתרחש שחשוב עוד להבין אותו ולתת עליו את הדעת. פשוט בעיני זה יותר משהו חם ומתלהט ופחות קרירות...בכל מקרה מקווה שבהמשך עוד נתייחס להתרחשות הזו ושגם פה, כמו במקומות אחרים, תוכלי להרגיש שיפור באווירה ויותר בנוח ובמקום. להתראות דוד