תחושה של "צעידה במקום"

אני סטודנט להנדסה (29) , במהלך השירות הצבאי הייתי בקשר זוגי עם בחורה במשך כשנה וחצי . לאחר השחרור שלה הקשר החל להתפוגג ונשארנו ידידים , עד שלפני כשנתיים גם זה הפסיק ולמעשה הקשר נפסק לחלוטין . ( כולל טלפונים או מיילים ) אני הייתי החבר הראשון שלה והיא הייתה החברה הראשונה שלי . מאז לא הייתה לי זוגיות נוספת . אף על פי שעברו כחמש שנים מאז שהפסקנו להיות ביחד , אני לא חושב שהצלחתי להתגבר על זה ואני עדיין חושב עליה לעיתים קרובות (כולל חלומות ) . לאחרונה נודע לי שהיא התחתנה . התחושה שלי היא כאילו , איכשהו , אני נשארתי מאחור , פגוע והיא ( שתמיד הייתה הרגישה מבינינו ) הצליחה להתגבר ולהמשיך הלאה . בתקופה האחרונה ההרגשה הזו קצת החריפה בגלל שכמה מן החברים הקרובים שלי (חלקם צעירים ממני ) התחתנו או מתחתנים בקרוב . אין פה שאלה אלא יותר "שפיכת נפש" .

שלום ג. אני מבין את מה שאתה מתאר וזו תופעה שלעיתים מתרחשת לאחר סיומו של קשר משמעותי ראשון. עדיין, לפי התיאור שלך נדמה לי שתקופת "ההתאוששות" שלך נמשכת יותר מהממוצע וכי ייתכן שנוצר מצב בו אתה מעוכב מלהתקדם בחייך מבחינה זוגית, דבר הגורם בוודאי ללא מעט תסכול וקושי. אני מניח שהידיעה על חתונתה של החברה לשעבר הגבירה את כמות ועוצמת המחשבות שלך עליה, אבל נדמה לי ששווה לך להמתין מעט ולראות האם התגברות זו אינה זמנית. לא פעם קורה שדווקא אירוע ברור ו"אובייקטיבי" כמו חתונה יכול לסייע בהפסקת העיסוק בעבר ולהשפיע על התנועה קדימה. בנוסף, ברור לי שאתה אינך שואל, אלא בעיקר משתף בנפשך וזה בסדר גמור. עדיין, במידה וחולפים עוד חודש-חודשיים ואתה רואה שאתה עדיין עסוק בכך לעיתים קרובות, כן הייתי מציע לך לפנות לטיפול רגשי. טיפול שכזה יכול לסייע לך לסיים את הקשר גם מבחינה פנימית ולעזור לך לצאת מהמקום הרגשי ה"תקוע" בו אתה נמצא ולהיות עסוק יותר בהווה ובעתיד. להתראות דוד