סוד

שלום לכולם שמי אלה בת 27 הכרתי מישהו שמאוד נראה לי יוצאים חודשיים יש לי הפרעת אישיות גבולית...אבל לא רואים עלי שאני חולת נפש! אני לא יודעת אם לספר לו ואז לאבד אותו או שלא לספר לו ולהיות ביחד...אני לא יודעת אם הוא יבין מה יש לי אני בעצמי לא יודעת להסביר ..... להגיד לו שיש לי מחלת נפש זה יבריח אותו? תעזרו לי ... תודה לכולכם

אלה - את לא חולת נפש! חבל שככה את מגדירה את עצמך. יש לך הפרעת אישיות, זה לא אומר שאת חולה. אולי אם תלמדי לקבל את עצמך כאדם בריא עם הפרעה, יהיה לך יותר קל עם איך שאחרים עשויים לקבל אותך.

אלה שלום, ראשית הפרעת אישיות גבולית אינה מחלת נפש. וזהו הבדל חשוב. שנית, אני מאמין בכנות בקשר, יחד עם זאת קשר הוא דבר שנבנה בהדרגה וכך גם האמון שבו תוכלי בהמשך לבחור אם לספר או לא. מעבר לכך כרגע הוא נמצא איתך, כפי שאת, החידוש שבאמירה שיש לך הפרעת אישיות גבולית הוא רק בשם - מבחינה מעשית את לא מחדשת לו דבר שהוא לא רואה. אבל חשוב מכל נראה לי שהמוקד הוא בדרך בה את רואה את עצמך, שיש לך שהו מפחיד, חולה. הייתי מציע לנסות ולחשוב האם את יכולה לראות את עצמך באופן אחר, מקבל יותר. אז גם יהיה קל יותר לספר לו. דרור

כשאני אספר לו והוא ישאל מה זה אישיות גבולית מה להגיד לו? כי באינטרנט זה מאוד מפחיד מה שכותבים:-(

אני כן מחדשת לו משהו שהוא לא רואה הוא לא רואה את הבולמוסים שלי הוא לא רואה את העצב שלי הוא לא רואה שאני חושבת על המוות כל ערב מחדש הוא לא רואה שאני לא שם כשהוא שוכב איתי הוא לא רואה שאני מרגישה בודדה הוא לא רואה את הכאב שחותך אותי הוא לא רואה את הפחדים שלי הוא לא רואה את הסכינים שבאמבטיה שמחכים לרגעים קשים ולא למריטת שיער הוא לא רואה שאני צועקת כי שותקת הוא לא רואה שאני בוכה כי אין דמעות הוא לא רואה שאני שונאת את המראה הוא לא רואה שאני לידו אבל לא שם אז מה הוא כן רואה כשהוא אומר אני אוהב?