שאלה

למלי שלום... אני קוראת זה מספר ימים את התשובות הניתנות בפורום ומתרשמת מאוד לטובה מהמקצועיות, מהאיכפתיות ומההשקעה שלכם. ברשותך, יש לי שאלה. אני מטופלת מזה מספר חודשים אצל פסיכולוג. כנערה צעירה חוויתי התעללות מינית, אציין כי נושא זה לא מטריד אותי ביומיום. כיום אני אישה נשואה. שאלתי היא האם העובדה כי המטפל שלי הוא גבר הינה בעייתית. לא סיפרתי לו על המקרה עדיין, כי אני כרגע מוטרדת מנושאים אחרים וגם כי אינני מרגישה בנוח להעלות נושא זה. האם במידה ואעלה זאת בטיפול, הפסיכולוג ימליץ לי ללכת לטיפול אצל אישה, או שזה לא משנה אצל מי אני מטופלת. שאלה נוספת: הפסיכולוג שלי הוא קוגנטיבי -התנהגותי, האם זה בעייתי בנושא זה? מלי, אני מודה לך מאוד...

שלום ל. וברוכה הבאה. אני רוצה לענות לך בשני רבדים - ברובד ענייני (מה שאני מכנה "קונקרטי") וברובד אישי יותר, שאולי יצליח לעורר בך תובנות לגבייך. ברמה הקונקרטית, כמובן שאין שום מניעה שמטפלים גברים יעבדו עם מטופלות נפגעות תקיפה מינית. ישנם מטפלים גברים רבים שעוסקים ספציפית בנושא, והם, לעניות דעתי, מקצועיים, רגישים ומנוסים. אני חושבת שסביר להניח שלמינו של המטפל בוודאי תהיה השפעה על האופן בו הנושא יעובד בטיפול (למשל: אולי תהיי יותר עסוקה בשאלה עד כמה הוא מבין אותך, האם גם הוא יכול להיות מסוכן וכו'), אבל עבודה טיפולית טובה תשתמש בשאלות הללו כמנוף לשינוי, ולאו דווקא כמכשול. לגבי הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, הרי ששוב, גם כאן, מטפל מיומן אמור להכיל ולעבוד עם מגוון נושאים. אני מניחה שתצטרכו לחשוב ביחד כיצד הגילוי לגבי ההתעללות המינית שייך ומשפיע על הבעיה בגינה הגעת לטיפול, ואולי תצטרכו גם להגדיר מחדש את המטרות והיעדים הטיפוליים. וברמה האישית... אני חושבת שאני בעיקר שומעת אותך מודאגת מאיזשהו סוג של נטישה מצד המטפל, ממחשבה שיש נושא מסוים ש"יבריח אותו" או יהפוך אותך ל"מטופלת קשה מדי" עבורו. אני חושבת שבכך את מספרת משהו יותר עמוק, ומאוד משמעותי לגבי החוויה של "לספר את הסוד שלך". אני משערת שעבורך סיפור כזה עלול, באופן לא מודע, להיות גורם מרתיע, מרחיק, אולי בלתי ניתן להכלה בתוך קשר. אני משערת שהקושי לחשוף אותו ולדבר עליו קשור גם לתחושות הללו. אני מקווה שתוכלי להרגיש אחרת בהמשך, ולהבין שניתן להית איתך, לאהוב אותך ולעזור לך גם כשאת לא מופיעה באופן חלקי, או ממדרת חלקים מחייך. בהצלחה, מלי.