בעיה

שלום רב, עברתי משבר וטלטלה נפשית קשה וארוכה ( דכאון - חרדה- סוג של פסיכוזה או פרנואיה) שלאחריה מאז ועד היום אני חווה סימפטומים שנדמה כנראה שאלה הם הליקויים המדוברים: איך אני יודעת שאלו הם ליקויים ....מאחר ואפילו ליום אחד לא חשתי עצמי בחזרה כמו מקודם. אבל לעיתים רחוקות אני מבחינה בקושי – בשינוי ובנזק כיוון שאין תובנה מלאה- משהו חלקי. גם הרגש והעולם לא נחווה לעומק- כאילו הכול שטוח ומנוכר. ריקנות מאוד גדולה- כאילו אני רק קליפה דקה שמולידה מצבי דחק, חרדה ומצוקה – כיוון שאני לא חשה נוכחת ובקיום מלא שלי. ברגע דיכאון תמידי. תחושת זהות לא מגובשת ולרוב תחושת מחיקות ותלישות כאילו הייתי עלה נידף ברוח. רציתי לדעת - מדוע אני לא יכולה לקבל תשובה חד משמעית שאכן אלו נזקים בלתי הפיכים? מדוע אנשי מקצוע "גיבורים" באינטרנט ובפועל אינם מספקים תשובה מלאה וכנה? אני חשה שלעולם לא אשוב להיות כמקודם - למרות שלכאורה הליקוי/ הנזק נראה שולי/ מזערי בפועל זה מספיק בשביל לגרוע ולהפחית באיכות חיי. אני כביכול כועסת על קיום המצב וקבלת המצב שלי כיום ולחשוב שחיי נהרסו ושארית חיי יהיו בסבל תמידי. בייחוד לאור העובדה שזה קרה כתוצאה מהידרדרות חמורה של טיפול פסיכולוגי לא מקצועי שננטשתי בו דווקא בזמן שארע האירוע והמשיך והחריף בעקבותיו. אינני מוכנה לקבל אפילו את עצם העובדה שהנכות שאותה אני מרגישה להלן תובנה חלקית או אולי נקרא לזה - אי נוכחות ותחושת קיום באופן מלא- כמעט אפילו היא עצמה אינה מורגשת- ומה שנשאר זה סוג של קיום חיים בין החיים למוות - מעין הוויה בחלל אינסופי... גם היום לאחר שאני מתאמצת לחזור לחיים- לעבוד- וחשבתי אף להמשיך בתואר השני- עדיין אני לא חשה בשיפור המיוחל. עברו כ- 4 שנים מאז. אני לא רואה אם כך טעם בשום טיפול מקצועי כיום- בשביל מה??? אם הנזק הוא קבוע!!! לא בטיפול פסיכולוגי ולא תרופתי (שגם אותו ניסיתי ללא שום תועלת מצידה). אני רוצה לצעוק - מדוע זה קרה לי וזה לא הגיע לי (כמו שלא מגיע לאף אחד אחר), אך אף אחד לא שומע כפי שאף אחד לא שמע אז בזמנו לאיזה מצב מצוקתי נקלעתי אליו.

שלום נורית. אני שומעת את המצוקה והכאב שלך, ואת הבלבול מול מה שאת מרגישה וחווה. אני מבינה שאת מסתובבת עם שאלות משמעותיות ורציניות, ולא מצליחה למצוא להן תשובה הולמת, כזו שתרגיע אותך או לפחות תרגיש לך אמיתית ומקצועית. כמובן שאינני יכולה לקבוע האם הקושי ממנו את סובלת הוא הפיך או לא, וגם הייתי נזהרת מאוד מנסיון לאבחן אותך מרחוק, דרך האינטרנט. עם זאת, אני שומעת את הזעקה שלך לליווי ועזרה, ותוהה האם את נמצאת בטיפול פסיכולוגי באופן קבוע. אם כן - הרי שנראה לי חשוב לפתוח את השאלות הללו שם, ולהתעקש על תשובה מספקת. אם לא - נדמה לי שזה מה שאת זקוקה לו כעת, גם כדי לקבל תשובות ועזרה, וגם כדי לחוש פחות בודדה ופחות כמו מי שהולכת לאיבוד. לילה טוב, מלי.