סתם

אני אפילו לא ממש יודעת מה אני רוצה לרשום , וגם אין לי כל כך כוח .. רע לי , גם שכאילו הכל בסדרמבחוץ, מבפנים הכל ריק וחסר משמעות , רע לי , מסובך לי לחיות גם אם מהצד זה ניראה שהכל הרבה יותר מבסדר אצלי אני חושבת שיש אנשים שאי אפשר לשנות , אני לא יודעת למה אני ככה ,גם אחרי שנתיים וחצי בטיפול זה לא עוזר , מעבר לזה שמאוד נחמד לי להיפגש איתה כי נקשרתי אליה , אני לא חושבת שזה יכול לשנות אותי , או את העבודה שפשוט רע לי .. ואני אפילו לא יכולה להסביר מה זה בדיוק ,סתם חוסר חשק כוח ומוטיבציה לחיות .. ואני לא מצליחה להבין איך טיפול אמור לשנות את זה ? כי זה פשוט לא קורה ..

שלום לאחת טוב לראות שלמרות חוסר הכוח את מצליחה בכל זאת לכתוב. את מתארת מצב קשה, המטעה אנשים מבחוץ אך משאיר אותך בתחושה של ריקנות וייאוש בפנים. נראה לי שכפי שהצלחת למצוא בתוכך את הכוח ולשתף כאן, כך חשוב שתשמרי על התקווה, ולו דרך ההליכה הקבועה לפסיכולוגית. ואת צודקת - הטיפול לא אמור לשנות את מה שאת מרגישה. זה משהו שרק את תצליחי לעשות, אבל - בעזרת הטיפול והמטפלת. וזה שיש לכן קשר טוב אומר המון, בעיני, וגם מעלה את הסיכוי לשיפור בהרגשה שלך בהמשך. רק צריך עוד סבלנות.. להתראות דוד