כאב

אתמול היינו בתערוכה ביבי לנד, ובאמת זכינו והיה כיף הבעייה שכואב לי שאמי פחות מגלה את הצד הרגשי בכל משקונים לתינוקת מאשר חמותי, ואני לא יודעת איך אמי תתיחס לילדה כשתיולד פעם ראשונה כשנכנסתי להריון, היא ממש לא ידעה איך לעכל זאת ןכשאחותי נולדה היא העבירה אותי לשנה לסבא וסבתא ובאמת אתמול מאוד כאב לי הקטע הזה, בכיתי ופעם קודמת כשהרגשתי כאב כזה- שתיתי יין עכשיו אסור לי אז זללתי שוקולד

שלום לאלמונית ראשית, יפה בעיני שאת מוצאת דרכים טובות להתמודד עם הכאב ולא כאלה העלולות להיות מסוכנות לבריאותך. מעבר לכך, בנושא בו את כותבת: לידה מתקרבת, בדרך-כלל מפגישה אמהות עם חוויית האמהות שהן עצמן חוו ועם הקשר שלהן עם אמן. את מתארת חשש מפני תגובת אמך, אולי חשש מפני תגובה לא מתאימה כדחיה או כקור, כפי שאת מרגישה שזכית לה בילדותך. הכאב שאת חשה בקשר למה שעלול להתרחש נבע, אולי, מהכאב שלך עצמך כילדה בעבר. ועדיין, חשוב לעשות את ההבחנה בין אמהות לסבתות. נשים רבות שהתקשו בתפקוד כאם מצליחות דווקא כסבתות להגיע להבעה רגשית יותר ויוצרות קשר קרוב עם התינוק. כך ששווה לך לחכות בסבלנות, ועם ראש פתוח, למרות החשש, ולראות כיצד תתנהג אמך ברגעי האמת. מעבר לכך, גם אמך תאכזב אותך בהתנהגותה, כדאי יהיה לך למצוא את השביל בין קבלתה כפי שהיא, לבין שמירה על רגשותייך והמנעות ממכאב מוגזם. אחרי הכל, העיקר הוא הלידה ואת ותינוקך. אמך היא בכל זאת שחקנית משנה במחזה הזה. בהצלחה ולידה קלה דוד