סליחה מראש- שאלה קצת מוזרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום דוד, כיף שחזרת. פעם ראשונה שאני שואלת אותך, איכשהו בדרך כלל נח לי לשאול מול נשים, לא יודעת מה קרה הפעם. לפני שנה בערך היה לי קשר קרוב עם מישהי, מצד אחד היו הרבה דברים טובים אך מצד שני תלות וחשיפת יתר, הקשר הזה גרם לדברים שהדחקתי שנים לצוף ולערער אותי והוא זה שבסופו של דבר גרם לי לפנות לטיפול (אחרי זמן רב שחברה קרובה ניסתה לשכנע אותי שזה מה שנכון עבורי ואני לא הסכמתי לשמוע על כך). זמן קצר אחרי החברות הזאת התחילה לצמוח היא נגדעה בצורה די אכזרית על ידה. למישהי הזאת היה בושם שעשה לי ממש טוב אבל לא שאלתי אותה איזה בושם זה ובמשך שנה הרחתי שוב ושוב את הריח הזה על נשים ברחוב, באוטובוס ולא הצלחתי למצוא אותו בחנויות הבשמים (כל פעם שהרחתי אותו ישר חזרו אלי המחשות עליה ורגשות מעורבים של אושר שהיה, כעס, גועל, געגועים ...). במקרה השבוע פתאום מצאתי אותו וכבר הוצאתי את הכסף כדי לרכוש אותו אבל פתאום מצאתי את עצמי בדיון של "למה את רוצה לקנות את זה בכלל?" בגלל שזה כאילו קצת מחזיר אותה אלי או בגלל שזה סתם ריח שעושה לי טוב. האופציה הראשונה היתה כנראה קצת יותר חזקה וזה די דחה אותי שזה מה שאני עושה, אז לא קניתי אותו בסוף ונשארתי עם המחשבות המוזרות האלה. סתם מעניין אותי לשמוע איך זה נשמע למישהו מבחוץ. לילה טוב ותודה
שלום ללא חשוב נשמע לי נורא אנושי וטבעי. ברור שהקשר היה מאוד משמעותי וחזק עבורך וברור שהסיום שלו השאיר אותך עם תחושות מעורבות, כמו שאת כותבת, של אושר, כעס, גועל וגעגועים. וריח הוא גורם התניה מאוד חזק -כמובן שהגירוי המוכר הזה יעורר את מזיגת הרגשות שנקשרה אליו. ולפי מה שתיארת, ובלי קשר בכלל להחלטה הסופית, התמודדת עם העוררות הזו עם הרבה מודעות ומחשבה..בקיצור, נשמע לי מאוד מובן ולא מוזר בכלל. לילה טוב דוד