הממ..

דרור, דרור, דרורררר.. מחפשת מילים איך להביא את עצמי לכאן. מחפשת ולא מוצאת. פגישה (((קשה)))) היום.. יצאתי ממנו ורק הקאתי .. הקראתי לו את כל התכתובת האחרונה ביננו .. דרור . .לגבי ציר מרחק וקרבה אלייו .. אבל לא בדיוק הייתי שם.. הכל תקוע עוד בתוכי .. אין לי כח .. רק צחוק של ייאוש כבר מתגלגל לו בתוכי .. כזה שכובש את כל מקומי .. חלקה אחר חלקה..בנפש שככ רעועה... מחניקה את הדמעות בתוכי . .ושרירי הלחיים שלי כבר "מנוונים"..נתפסים לי מכאב נפשי. אני בתוך הזכרונות .. הזכרונות בתוכי .. אבא שלי .. היה אמור לשמור עליי.. דרור .. הוא היה אמור לשמור עליי.. אני רוצה , לעצור,לקפוץ,לברוח, מכל הזכרונות ..מכל הכאבים.. אבל אי אפשר .. כאילו וצריך להמשיך , אסור לעצור בתחנות. אני מנסה להגיד לך מה עובר עליי דרור .. ,אבל המילים נתקעות, נבלעות בתוכי .. הן ..אחוזות אימה קפואה .. לו רק יכולתי לצעוק כאן עכשיו את המילים הכואבות שבתוכי . לו רק יכולתי ..לספר למישהו ולא להשתיק .. לו רק .. אבל אני לא פה בכלל .. זאת לא באמת אני . שרית.:-(

שרית שלום, נשמע שאכן הייתה פגישה קשה היום אבל גם מאוד חשובה. פגישה שמן הסתם הכאיבה מאוד, עוררה מחשבות רבות, זכרונות וריחד איתו גם את הקונפליקט המוכר האם להעלות את הכאב או להשתיק אותו. את מדברת על זה גם כאן. אני מבין את הכאב, הפחד וכן גם הייאוש, שלמרות הכל זה ממשיך להכאיב. אבל רציתי לומר לך שנראה לי שאת מצליחה להביא את הקשיים הללו לטיפול ום לכאן. אני מקווה וגם חושב שבטיפול את תצליחי להיתמך ולהתמודד עם השלב הקשה הזה. אני בכל מקרה, מזמין אותך להיעזר גם בפורום ברגעים הקשים הללו. דרור