נושמת כרגיל

היי מלי, רק קפצתי לרגע קל... התעוררתי לא מזמן מהשנ"צ של אחרי הטיפול, בה כל מה שעלה בפגישה יוצא בחלומות מטורפים במיוחד... אני אוהבת לישון אחרי פגישות, ועוד יותר אוהבת לספר לה מה חלמתי בפגישה שאחרי. דיברנו על הפורום בפגישה היום. דיברנו על התקופה האחרונה, שלא כתבתי פה, ועל מה זה עשה לקשר שלנו ולפגישות. הייתי חייבת לוודא שהיא לא כועסת שאני כותבת פה... (שאלתי אותה, ואז שאלתי אותה שוב). היא אמרה שממש לא. היא אמרה שהיא בטוחה ועשתה לי תנועה של שבועת צופה. חייכה אותי, ורווח לי. אנחנו מדברות על כל ענייני הבגידה האלה, שקצת דיברנו עליהם פה שבוע שעבר. אני כבר אענה לשאלת הפסיכולוגים הקבועה ואגיד - בוודאי שזה מוכר לי ממקומות אחרים בחיי. יותר מידי טוב. אבל עכשיו זה מדובר ומסתכלים על זה באור, וזה לא מסתובב לי כמו חולדה בפינות חשוכות של הנפש. יש בזה נחמה. רציתי קפיצה קטנה ונסחפתי... מקווה שהחגים עוברים עליך בנועם. ושימשיך ככה, בטוב. טוב להיות כאן, חיוך, נועם

שלום נועם. אני שמחה מאוד על השיתוף שלך - בטיפול על הפורום, בפורום על הטיפול. אני מניחה שדרך הדיבור על כך בכל המקומות החשובים הללו, את מפילה לאט לאט את המחיצות שדאגו לנתק, לבודד ובעיקר להסתיר. והנה, כולם יודעים על כולם, וזה ממש בסדר (בשבועת צופים...), ואולי אפילו נחמד, ההרמוניה הזאת שנוצרת, ובטח מרגיש פחות בודד ומטיל אשמה, ויותר מאפשר ומפרה. זה רק נדמה לי, או שפתאום נעשה יותר מרווח, ויש יותר אוויר ומרחב...? להתראות בהמשך, מלי.