משבר בטיפול

שלום מלי, היחסים שלי עם המטפלת נקלעו למשבר רציני. בנוסף לכל הקשיים איתם אני מתמודדת אני צריכה לטפל גם בקשר הטיפולי. זה יותר מדי בשבילי כרגע. אני מגיעה לשם לאחר שאני משקיעה בכך כוחות על, מתאכזבת ונפגעת כל פעם מחדש. אנחנו מדברות, ומדברות רק על זה, במצב כזה אני לא יכולה לדבר איתה על שום דבר אחר. אבל אין התקדמות, יש תקיעות, אנחנו רק מסתובבות באותו מעגל. אני עשיתי הכל, את כל מה שאני יודעת לעשות וגם את הדברים שהיא לימדה אותי. מעבר לזה לא יודעת מה עושים. החזרתי לה את הכדור היום, אבל גם זה לא עזר. המילים סוף ופרידה נשמעו בפגישה וזה רק הקשה עליי יותר. אני רוצה למצוא מקום אחד בעולם הזה להניח את הראש, לדעת שיש אדם אחד לפחות שתומך בי. האם זאת בקשה מוגזמת? גם בקשר הזה אני הצלחתי לחבל, גם בדבר הכי טוב שעשיתי למעני במהלך כל חיי נכשלתי. הקשר ידע עליות וירידות במהלך כל התקופה הטיפולית, אני מעריכה את השינויים שעשיתי בזכותה. אבל... עכשיו כל הרגשות התעצמו כנראה בגלל התקופה אותה אני חווה. ניסיתי לעשות צעד אמיץ במסגרת השינויים ונכוויתי. זה גרם לי להתרסקות ואפילו לנסיגה. דווקא עכשיו שאני הכי צריכה תמיכה אני לא מסוגלת לדבר איתה. המטפלת טוענת שכל הדברים הקשים שאני מפנה כלפיה הם כתוצאה מכך שאני לא רוצה להתמודד עם מה שקרה. אני לא מקבלת את זה, כי הבעיות בקשר היו לפני כן. ותמיד התשובה תהיה חיובית לשאלה הזאת, בוודאי שזה מוכר לי מקשרים קודמים, רק ששם זה תמיד נגמר אחרת מבחינתי, ופה אני צריכה ללמוד משהו חדש וזה קשה. היום אחרי הפגישה אני ממש לא רואה את עצמי חוזרת לשם, אני צריכה חופש, אפשר לקחת חופש מטיפול? אני לא יודעת איך להמשיך ונראה לי שגם היא לא. תודה על הקריאה, מקווה שהצצת בברכת שנה הטובה ששלחתי. שבת שלום, שירה.

שלום שירה. קודם כל תודה על הברכה - בהחלט הצצתי והתרגשתי... מאחלת לך גם שנה נפלאה. אני קוראת מה שאת כותבת על הקשר הטיפולי, וחושבת כמה השאלות (החשובות) שאת שואלת, כמו גם ההחלטות לגביהן הן חלק מהקשר שלך עם המטפלת שלך, וכמה חשוב בעיני שהן ייפתרו או ילובנו מולה. אני לא רוצה, ולא יכולה, להגיד לך האם לעזוב או להשאר. נדמה לי שגם את מבינה שכנראה קורה משהו מאוד משמעותי ומורכב ביניכן, ששווה להבין אותו יותר לעומק (שהרי אם לא היה מדובר במשהו עמוק ומשמעותי, הייתן מצליחות להתגבר על כך בקלות). אני חושבת שיש תקופות כאלה בטיפול שנראה שהכל הרוס, שכלום לא יסתדר, שאבוד ואין טעם, ושאולי את עכשיו בתקופה כזו. ברגעים האלה דווקא חשוב בעיני להאבק, להבין מה קורה בתוכך ובקשר, מה כ"כ מכאיב ומתסכל עד שכמעט "מרימים ידיים". אני חושבת שלפעמים יש מקום לעזוב טיפול או לקחת חופש, אבל אם זה מתוך כעס, משבר, ריב - זה תמיד סימן שזה לא הזמן המתאים. מחזיקה לך אצבעות, ומקווה שתצליחי להרגיש אחרת... מלי.