צחוק בלתי נשלט

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/09/2008 | 14:20 | מאת: שיר

שלום... אינני יודעת אם זה המקום להתייעץ אבל אני אנסה . אני בת 29 בחורה רצינית , בוגרת , סטודנטית כיום . ויש לי בעיה שמציקה מאד ובעקבות מקרה חמור במיוחד שקרה היום החלטתי לפנות אליך . במצבים מסויימים מצחיקים דווקא באלו שכ"כ לא מתאים לצחוק כמו בהרצאה שהייתי בה היום . אני מוצאת לפעמים משהו מגוחך ולא יוצאת מזה ופשוט נקרעת מצחוק עד שיורדות לי דמעות וזה כמובן מחמיר ככל שאני מנסה לעצור את עצמי... זה פשוט נורא... זה מביך אותי וזו בושה גדולה מהאדם שגרם לי לצחוק הזה . איך אפשר להשתלט על זה? איך עוצרים את זה אם זה כבר מתחיל? בתודה מראש...

לקריאה נוספת והעמקה
26/09/2008 | 19:43 | מאת: ד"ר מלי מרקיביץ

שלום שיר. צחוק בלתי נשלט ולא מותאם יכול לספר משהו על הדרך שבה את מתמודדת עם סיטואציות שונות בחיים. נשמע שבמקומות שבהם את מובכת, לחוצה או עצובה, או לחלופין, בכאלה בהם את נדרשת לאיפוק וריסון, להיות "ילדה בוגרת", הצחוק מציף ומשתלט בחוסר שליטה. למרות שאת מבקשת לעצור את הצחוק לאחר שמתחיל, בעיני הפתרון נעוץ בהבנת המקור לכך, ודווקא הייתי מייעצת לך להתייחס לצחוק כאל סימפטום שמשקף קושי עמוק יותר. ייתכן, למשל, שהוא אינדיקציה ללחץ מול מסגרות ועמידה בנורמות, ייתכן שהוא מבטא רצון למרוד ולשחרר רסן, במיוחד כשזה אסור ולא מקובל, ייתכן שהוא משקף קונפליקט בין "להתאפק" ו"לשחרר". ייתכן, מאידך, שהוא קשור לקושי לבטא תגובה רגשית מותאמת ומדוייקת, בעיקר כזו שמבטאת מבוכה, צער או כאב. מכל מקום, הייתי מציעה לך לחשוב מה בעיניך הצחוק משקף או מסמל, מה משותף לסיטואציות בעבר ובהווה שבהן התפרץ הצחוק, ואיך אולי זה מתחבר עם סיפור חייך ועם האישיות שלך. כל אלה אפשר (וכדאי) כמובן לעשות גם בתוך טיפול. בהצלחה, מלי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית