אסור ומותר

שלום דוד, שוב פעם אני מרגישה מלחמה בתוכי בין האסור למותר. האסור מלווה אותי כל חיי, אסור כי פשוט אסור! אסור לי להיות, אסור להיראות, אסור לעשות, ואסור... למה??? יש לי השערה קטנה, וממשיכה לבדוק את זה בטיפול. כמה עבדתי קשה כדי להשיג תחושה אחרת של מותר. כמה קשה העבודה, ופתאום שלב חדש בדרך, (שלב התרגום של השינויים הפנימיים למציאות – בתחום מוגדר) אולי השלב הכי משמעותי שלי בחיים, שמביא איתו שוב את תחושת הכרסום של הריקנות והייאוש. כמה קל לסגת, לחזור אחורה, לא לעשות כלום, להרגיש רע ולתת לכל התחושות הקשות להשתלט עליי. פתאום משהו אחר שונה, עוד מקום מפחיד שאני צריכה לבקר בו, ומשהו מתערער וכל כך בקלות. ולבנות בחזרה, להמשיך, להאמין, לקבל כח, קשה יותר. אולי זו שעת מבחן, אולי זו בדיקה לוודא שכל מה שהשגתי אמיתי, שלי, מבוסס חזק? אולי זו דרך לבדוק עד כמה אני באמת רוצה את השינויים שאני כל כך מייחלת להם? לא רוצה את התחושות האלה, צריכה שוב פעם להוביל את עצמי לדרך הנכונה, לגרום לעצמי להרגיש טוב, להאמין בעצמי, ולדעת שהכל בדרך אליי, כל הדברים הטובים באים אליי בקלות ובמהירות. מגיע לי, אני ראואייה, מותר לי. מותר לי להיות, מותר לי להתנסות, מותר לי להיראות, מותר לי לעשות, מותר לי להרגיש, מותר לי להיות כמו כולם, מותר לי לחיות, מותר לי להתקיים, מותר לי להרגיש טוב, פשוט מותר!!! אלה תחושות שמלוות אותי בימים האחרונים, ונראה לי כל החיים. עכשיו זה עוצמתי יותר ובעל משמעות עקב הטיפול, עכשיו האסור והמותר מקבלים יותר מקום, הכרה ומודעות. כשהאסור הולך ומצטמצם והמותר הולך ומתרחב. האם יגיע היום שהמלחמה הזאת תגמר? רוצה שלום! שלום פנימי, שלום עם עצמי. שירה.

הי שירה ככ מתחברת לדברים שלך.מוצאת שם התמודדות לקבלת כל החלקים שבנו הטובים והטובים פחות, ללא הרגשת אשמה, ללא פחד להיות, לחיות את עצמנו. אם יש משהו חיובי במלחמה הפנימית אני רואה אותה כזאת שממריצה לגילוי עצמנו ולהוצאה של הגילוי לאור, זמנים קשים שמניעים את העגלה. ואולי התבוננות כזאת נותנת קצת רגיעה לפחות בהכרה ובונה פרקי זמן ארוכים יותר בין המלחמות. תמר

היי תמר, תודה שהזכרת לי שאני לא לבד. שהמלחמה הזאת לגיטימית, גם אחרים חווים אותה. תודה שהזכרת לי שיש להסתכל על המלחמה הזאת באור חיובי. יש לקבל אותה, היא מובילה לשינויים חיוביים וכנראה בלי רע אין גם טוב. מאחלת לך למצוא את השלום הפנימי עם עצמך. שירה.

שלום שירה מקסים לקרוא את הצהרות המותר שלך. אני מקווה שתמשיכי ותרחיבי את גבולות המותר ותגדירי, בצורה הטובה ביותר עבורך, את הגבולות הנכונים והמדוייקים בין המותר לאסור. מה יהיה בנוגע למלחמה? באמת שאינני יודע, אבל נשמע שאת כובשת חזרה שטחים שהיו שייכים לך בזכות ועל זה אני שמח עבורך. והשלום, הוא מורכב, אני מניח, ממציאת האיזון הנכון בין המותר לאסור, האיזון שאינו בונה תחום אחד על חשבון השני אלא מאפשר לשניהם להתקיים במקביל. את יודעת, אין משמעות ל"מותר", ללא הנוכחות של "האסור", ולהיפך. אבל במציאות שתיארת, בה ל"אסור" היה שלטון יחיד, המהפיכה הפנימית שלך, ההתמרדות בשם החופש והמרחב, נשמעת בדיוק במקום ובזמן. עם הקשיים, המכשולים, החששות וההתקדמות קדימה, אחורה, קדימה - תמשיכי כך. להתראות דוד