קשיי התסגלות בגן חדש ושינוי קיצוני בילד

שלום, בני בן 2.10. ילד עליז, חייכן, חברותי וללא בעיות אכילה כלל. בימים אלה החל בגן חדש עם ילדים חדשים. את ימי ההסתגלות הראשונים העברנו כמקובל. כרגע אנחנו למעלה משבועיים מתחילת שנת הלימודים והילד מסרב לאכול לחלוטין בגן וגם בבית. אני מדגישה שזה ילד "אכלן" ולגמרי לא בררן באוכל. הילד נצמד יותר מתמיד למוצץ, מופנם, שקט ויחד עם זאת גם מתפרץ. הפך מילד שרוצה להיות עצמאי ולעשות הכל לבד לילד שמבקש עזרה בכל דבר, מתלוננן שקשה לו ובוכה מיד מכל סיטואציה. אנחנו הורים גם לילד בן 5.8 וברורים לנו הקשיים בהסתגלות ובפרט במסגרת חדשה. אני תוהה שמא אולי הוא צעיר מדי ואולי היינו צריכים להשאיר אותו שנה נוספת במסגרת הקודמת (מקבילה למעון)? הדבר מקשה מאוד את ההתנהלות המשפחתית ככלל ואני מודה מראש על תשובתך בהקדם האפשרי.

שלום ג'ולי קשה לי לענות לשאלתך, משום שאינני מתמחה בגילאים מתחת לגיל בית ספר ואולי כדאי לך לפנות במקביל לפורום העוסק בפסיכולוגיית ילדים. על פניו, נשמע שילדך אכן מגיב למעבר למסגרת החדשה ושחלק מהתגובה שלו כוללת ניסיון לחזור לדפוסים מוקדמים יותר, כתגובת נגד אפשרית לעצמאות היחסית והחדשה שלו. מכיוון ולא עבר זמן רב מאז תחילת השנה הייתי ממליץ לכם להמתין תקופה נוספת ולראות האם הזמן מסייע לו במעבר ובהסתגלות לתנאים החדשים סביבו (הרי הגן מביא עמו שינויים רבים בחייו) ובד בבד הייתי שומר על קשר הדוק עם הצוות בגן ומקשיב להתרשמות שלהם ולכיצד הם רואים את תהליך ההסתגלות, האם הם רואים התקדמות, כיצד הם מעריכים את בשלותו של הבן וכדומה. בעיקר הייתי מתאזר בסבלנות רבה, יחד עם הבנה לקושי שלו במעבר לגן החדש, ובמקביל הייתי שומר על הניסיון להמשיך ולהיות קשובים למצבו ולמנוע ממנו קושי, במידה ורואים שזהו אינו קושי "מגדל" או זמני. להתראות דוד