שאלה לדוד

האם תלות של מטופל בפסיכולוג, מהווה חלק אינטגרלי מהטיפול? והאם קיומה מחייב את הצלחת הטיפול? בתחילת הטיפול (לפני שנה וחצי) ניסיתי מאד לא לפתח תלות ולשמור על איזשהו פיכחון שאף אחד לא יכול לעזור לי באמת, פרט לי עצמי. אך ככל שנחשפתי יותר, כך הרגשתי יותר תלויה בה, בפסיכולוגית. עכשיו לאחר כמה חוויות של דחיה ממנה - מרגישה בעוצמה את האכזבה, אך יותר מכך את ההשפלה במצב שבו אני כל כך תלויה (בה) והיא כל כך דוחה (אותי). והאמון שהיה לי בה נשבר.. גם לאחר שדיברנו על זה, מרגישה כל כך לבד!

רוני שלום, השאלה אמנם הופנתה לדוד, והוא יהיה כאן מחר אם תרצי להפנות אליו את השאלה בינתיים אנסה לענות לך. מהדברים שלך אני מבין שמאוד חששת בתחילת הטיפול להרגיש נזקקת, להרגיש שהמטפלת שלך היא זו שיכולה לעזור לך ושאת צריכה ותלויה בה. הרצון הכל כך עז להרגיש מסוגלת להסתדר לבד מצביע על כך שנושא התלות הוא כנראה נושא מרכזי בחייך. הוא נושא קונפליקטואלי עבורך. את מרגישה במקום שלך כעת את העוצמה בה את זקוקה לה, ומזהה סימנים שהיא אינה רוצה בך. אך האם את יכולה לזהות לצד הסימנים הללו גם סימנים לכך שאת רצויה? גם אם כרגע לא נראה לי שזהו המוקד בטיפול שלכם להצליח להרגיש לצד רגשות של דחייה גם רגשות של קבלה. דרור