עצובה

אז ככה אני כאילו אף פעם לא מסיימת דברים כמו שצריך נגיד עכשיו אני בקורס מסויים של לימודים וכול הכיתה סיימה רק אני לא אני בת 25 כול כך עצוב לי כאילו שום דבר לא אמיתי אצלי אני מרגישה שאני תמיד צופה מהצד על החיים שלי לא באמת מרגישה שאני חייה אותם וככה יוצא שאני מקנאה המון בחברות שלי אני מתוסכלת מהמצב מה עושים ?????אני די אובדת עצות רוצה לחיות להרגיש להיות אמיתית לא לפספס דברים ואת כול החיים מצפיעיה צדדית אשמח לכול תשובה ועצה מקצועית המון תודה

שלום נטלי. המצב שאת מתארת באמת נשמע כואב. את מתארת הרגשה של חיים שאת לא בתוכם, שיש בהם עצב וסבל, ותחושה של ייאוש וריק. אני שומעת אותך מבקשת משהו אחר לעצמך, וזו נקודת התחלה חשובה. אני תוהה האם לך יש הסבר לתחושות שציינת. האם את יודעת מדוע את עצובה? מדוע החיים חולפים לידך? מדוע את מתקשה לסיים דברים? האם זה תמיד היה כך, ואם לא - ממתי את זוכרת את התחושות הללו ואיך את מבינה אותן? אני חושבת שהדרך הטובה והייסודית ביותר להתמודד עם התחושות הללו היא דרך פנייה לטיפול, שם תוכלי לברר את מקורן, בדרך לשינוי אמיתי. כשהעצב, הכאב והייאוש יהיו יותר מובנים לך, יהיה להם "שם" ו"כתובת", תוכלי, כך אני מאמינה, להרגיש שאת חייה את חייך במלואם, פחות לקנא, ויותר לשמוח. בהצלחה, מלי.